מדד הקול הישראלי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה נערך אחת לחודש על ידי פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, ומבוסס על מדגם ארצי מייצג (751 מרואיינים) של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.59%.

יהודים בהר הבית

תפילת יהודים בהר הבית: לאור השיח הציבורי לאחרונה, בחנו האם הציבור היהודי תומך או מתנגד לכך. 50% מהיהודים תומכים בתפילה בהר הבית אל מול 40% המתנגדים. בפילוח לפי מפלגות נמצא כי רוב גדול ממצביעי  הליכוד, הציונות הדתית, ימינה, תקווה חדשה וישראל ביתנו תומכים בתפילה בהר הבית, לעומת רוב גדול של מתנגדים מקרב מפלגות המרכז שמאל והמפלגות החרדיות.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

יהודים בהר, ארכיון (צילום: מינהלת הר הבית)

מדוע תומכים ומתנגדים? הנימוק העיקרי (38%) לתמיכה בתפילה הוא כי מדובר בהוכחה לריבונות ישראל במקום, ואילו הנימוק המרכזי להתנגדות (23%) היא הטענה כי היא עלולה לגרום לתגובת נגד חריפה של העולם המוסלמי. ובהקשר הדתי, בעוד  17% מתנגדים לתפילת יהודים בהר הבית מסיבות הלכתיות, 12% תומכים בתפילה כי זו מצווה דתית.

מפילוח לפי רמת דתיות, הרוב המוחלט של החרדים (86.5%) מתנגדים לתפילת יהודים על הר הבית בגלל האיסור ההלכתי, ואילו השיעורים הגבוהים ביותר בקרב הדתיים, המסורתיים הדתיים והמסורתיים הלא-דתיים תומכים בתפילה זו עקב הוכחה לריבונות ישראל על ההר (בהתאמה: 51%, 54.5%, 49%). השיעור הגבוה ביותר בקרב החילונים מתנגדים לתפילה כי הדבר עלול לגרור תגובה חריפה של העולם המוסלמי (39%).

מה הסיבה העיקרית שבגללה אתה תומך או מתנגד למתן היתר לתפילה של יהודים על הר הבית? לפי מיקום עצמי על הרצף החרדי-חילוני (%, מדגם יהודים).

הטיפול באירועים הביטחוניים

התמודדות רה"מ בנט: רק שליש מהציבור נותנים לראש הממשלה בנט ציון טוב על מדיניותו בהתמודדות עם האירועים הביטחוניים בחודש האחרון, 21% נוספים ציון בינוני ו-42% מעניקים לו ציון לא טוב. נמצאו פערים גדולים בין מצביעי מפלגות הקואליציה לאופוזיציה: כמעט מחצית (48%) ממצביעי הקואליציה נותנים למדיניות זו ציון טוב, לעומת 13% בלבד מאלה שהצביעו למפלגות האופוזיציה.

בחלוקה בתוך הקואליציה: במפלגת "ימינה" רק 35% נתנו למדיניות רה"מ ציון טוב, שליש ציון לא טוב ו-29% ציון בינוני. לעומת מפלגת "יש עתיד" שם 67% מעריכים את מדיניותו כטובה.

הציון למדיניות ראש הממשלה נפתלי בנט להתמודדות עם האירועים הבטחוניים בחודש האחרון, לפי הצבעה (%, כלל המדגם, ציון טוב).

העימותים בהר הבית

המשטרה והעימותים בירושלים ובהר הבית: מעל מחצית (54%) מהיהודים נתנו ציונים טובים לאופן הטיפול של המשטרה באירועים הללו, ועוד 20% נתנו ציונים בינוניים ושיעור זהה ציונים לא טובים. מנגד, 70% מהערבים נתנו לטיפול המשטרתי באירועים ציונים לא טובים, 13% בלבד ציונים טובים ו-10% ציונים בינוניים. מפילוח לפי הצבעה בבחירות, ממצביעי רע"ם, הרוב (57%) נתנו לטיפול המשטרתי ציונים לא טובים, 22% טובים ו-15% נוספים בינוניים, ואילו מבין מצביעי המשותפת הרוב המוחלט (90%) נתנו לה ציונים לא טובים, 7% בינוניים ו-3% בלבד טובים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

התפרעויות הפלסטינים בהר הבית (צילום: דוברות המשטרה)

המתינות משתלמת? התנהלות רע"ם והמשותפת: 62% מהציבור היהודי העריכו את התנהלות רע"ם בהקשר לאירועים הביטחוניים בחודש האחרון כשלילית, וביתר שאת, 76% מהם חשבו כך בנוגע לרשימה המשותפת. ההערכה השלילית לתפקודה של רע"ם רווחות לא רק בקרב היהודים שהצביעו בבחירות האחרונות למפלגות האופוזיציה (73%), אלא גם של מצביעי מפלגות הקואליציה שבה רע"ם חברה (53%).

אבל לא רק בקרב  היהודים גם בציבור הערבי שתי המפלגות זכו להערכות שליליות. 52%  העניקו להתנהלותה של רע"ם בראשות מנסור עבאס ציון לא טוב ו-48% לרשימה המשותפת בראשות איימן עודה, פער של 4% בלבד.

הולכים (שוב) לבחירות? רוב הציבור (60%) חושבים כי הסיכויים שהממשלה תמשיך להתקיים עד סוף השנה נמוכים, לעומת שליש (30%) שהעריכו כי הסיכויים לכך גבוהים. מדובר בירידה חדה באמון הציבור ביכולת ההישרדות של הממשלה בהשוואה לפברואר האחרון, אז מחצית מהמרואיינים סברו כי הסיכויים לכך גבוהים.

הערכה הזו אינה נחלה של האופוזיציה בלבד – למעשה, כמחצית (48%) ממצביעי מפלגות הקואליציה סבורים כי הסיכויים כי הממשלה לא תשרוד לאורך זמן נמוכים, ושיעור אף גבוה יותר בקרב מצביעי תקווה חדשה (63%) וימינה (55%).

מעריכים כנמוכים/ אין סיכוי כלל את הסיכויים שהממשלה תתקיים לפחות עד סוף השנה, לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת (%, כלל המדגם)

יום העצמאות 2022

יותר הצלחות מכישלונות? פחות ממחצית (46.5%) ציינו הפעם כי לישראל יותר הצלחות מכישלונות, ירידה ניכרת בהשוואה ל-2020, אז חשבו כך 63% מהציבור. כרבע (27%) חשבו כי למדינת ישראל אותה מידה של הצלחה וכישלונות ואילו 19% סברו כי ישנם יותר כישלונות מהצלחות.

התגלו פערים משמעותיים בין יהודים לערבים: בעוד שמעל מחצית (53%) מהיהודים ציינו כי יש למדינת ישראל יותר הצלחות מכישלונות הרי שרק 17% מהערבים רואים זאת כך.

מפילוח הציבור היהודי לפי רמת דתיות, עיקר הירידה בתפיסה כי שיעור ההצלחות עולה על הכישלונות בשנתיים האחרונות נצפתה במסורתיים הדתיים (מ-76% ל-43%), מסורתיים לא דתיים (מ-78% ל-54%), דתיים (מ-88% ל-65%) וחרדים (מ-47% ל-33%). בקרב החילונים לא נמצא שינוי של ממש (מ-58% ל-57%).