אנו חלוקים באין ספור סוגיות. טוב שכך. התורה מנהלת מאבק נגד מקום שהוא "שפה אחת ודברים אחדים". אולם יש שני עניינים שצריכים להיות בבסיס.

ראשון בהם הוא דרכי ההתנהלות. ההכרעה המשותפת של החולקים כולם על התנהגות אתית, ניהול מחלוקת בדרכים ראויות, הקשבה וזהירות בכבוד האדם, לב פתוח.

שני בהם הוא תזכורת מתמדת שיש תשתיות אנושיות של חמלה, חסד, צדק, אחריות וסולידריות, שהן קודמות לדיונים האידיאולוגיים הגדולים (כמובן שלעתים הדיונים האלה קשורים בדרכים לממש את כל אלה).

אילן גילאון, שהייתי רחוק מעמדותיו הדתיות והמדיניות ת"ק פרסה בסוגיות רבות, פסע בדרך הכפולה הזו. הוא היה מענטש. לב גדול ורגיש. והוא פעל לטובת מי שלא ראו אותו. השקופים בחברה. ייטב לנו אם את שני אלה נאמץ. יהי זכרו ברוך.