כתבי התקשורת הכללית מתייחסים גם הם לסערה המגזרית שבצינזור טורו של ידידיה מאיר בעיתון בשבע.

הבוקר פרסמנו ב'סרוגים' כי העיתון השמיד 100,000 עותקים של המוסף 'אתנחתא' בגלל טור ביקורת שכתב מאיר נגד יו"ר אמנה זאב חבר, זמביש.

על פי חשיפת קלמן ליבסקינד ב'גלי ישראל': "מתברר שידידיה מאיר דווקא כתב השבוע את הטור שלו וגם העביר אותו לעיתון, וזה אפילו הודפס בהדפסה ראשונה, אלא שאז, רק אז, גילה מישהו שידידיה מאיר הרהיב עוז למתוח בטור הזה ביקורת על זמביש, בעקבות דבריו באותו הספד. לאנשי "בשבע", צריך לומר, יש אינטרסים שונים שמפליגים אל מעבר למחוזות העיתון. חלק מהם קשורים בבית אל ו/או בענייני בניה שגם זמביש קשור בהם, ולפיכך היו שסברו שלא כדאי להרגיז את האיש."

"מה עושים אחרי שהעיתון כבר הודפס? פשוט מאד. זורקים לפח ומדפיסים מחדש. וכך נגרסו ביום שלישי האחרון מאה אלף גיליונות של המוסף "אתנחתא" של העיתון "בשבע", המוסף שבו הופיע המדור המדובר, העיקר שכמה מאות מילים פרי עטו של ידידיה מאיר ובהם ביקורת על זמביש, לא יראו אור". סיכם ליבסקינד.

לטור המצונזר של ידידיה מאיר לחצו כאן

עמית סגל התייחס לידיעה וכותב: "אין הרבה עיתונים שבכלל מדפיסים בימים אלה 100,000 עותקים (ישראל היום, ידיעות, וזהו פחות או יותר). לכן, זה לא סיפור פנים מגזרי על השתקת ביקורת, אלא עניין רחב יותר" וכאן הוא עובר לביקורת על מבקרי התקשורת מימין.

"בימין יש לא מעט ארגונים ומבקרי תקשורת שמדי שבוע מפציצים את מערכות החדשות בתלונות על הטיה, צנזורה ועוולות תקשורתיות. העובדה המצערת שלא שמענו עד עכשיו מהאגודה לזכות הציבור לדעת, חני לוז ודומיהם, מעוררת מחשבה עצובה שזכות הציבור לדעת לא באמת מעניינת אותם, אלא רק התקרבנות וגלגול עיניים. מי שלא מרים קול עכשיו, שיואיל לפטור אותנו מתלונותיו כשסתימת הפיות תגיע אליו."