לכבוד חג הפסח ולקראת ליל הסדר, בדף הפייסבוק הפופולרי של האקדמיה ללשון העברית ספרו את 10 המכות של השפה העברית.
המכה הראשונה: יו"ד בגוף ראשון־יחיד בזמן עתיד.
אני אבוא אליך לליל הסדר, ולא "אני יבוא"! בגוף ראשון־יחיד בזמן עתיד האות התחילית היא אל"ף – לא יו"ד! הם מזכירים
מכת הכְּשֶׁ־ ולא שֶׁ־
כשאטעם ממרק הכופתאות (קניידלך) שסבתא הכינה – ממש אתרגש!
מכת הסיילים!
"ה'סאמר סייל' על ה'פיסים' בחנויות ל'בייבי' ול'קידס' –האם הוא משתלם יותר מהמבצעים על הפריטים בחנויות לילדים ולטף?", שואלים חברי האקדצחה.
מכת התרגומים הישירים מאנגלית!
"מרגיש לי שהגיע הזמן"? אתם מרגישים שהגיע הזמן. "זה לא עושה שכל?" זה לא הגיוני.
מכת הכנים!
תהיה כֵּן (ולא "כֵּנֶה") ותגיד לי איפה אתה רוצה לעשות את החג! צורתה של המילה כֵּן כצורות בינוני אחרות משורשי ע"ו במשקל פָּעֵל: עֵר, עֵד, מֵת.
מכת שיבושי מילות היחס!
אצלם ולא "אצלהם", אתכן ולא "אותכן", כְּמוֹכֶם ולא "כָּמוכם", אֲלֵיהֶן ולא "אֵליהן"אני מבקשת מִכֶּן (ולא ממכן)
מכת ה"שוב פעם"!
המילה שוב משמעותה 'פעם נוספת', ולכן לומר 'שוב פעם' זה כמעט כמו לומר "פעם נוספת פעם". במקום "שוב פעם" ממליצים באקדמיה לנקוט במילים 'שוב', 'עוד פעם', 'פעם אחרת'.
מכת החיריק הנעלם
הוא הִגִּיעַ (ולא "הֵגִּיעַ") לערב החג והִגִּישׁ (ולא "הֵגִּישׁ") את המנה המפורסמת שלו! יש לומר הִפִּיל, הִכִּיר, הִגִּיעַ, הִבִּיט, הִבִּיע, הִגִּישׁ, הִשִּׂיג.
מכת ה"בא לי" – אֵם המכות!
במקום "בא לי שנגיע כבר ל'שולחן עורך'", כדאי להגיד שאתם חפצים, מבקשים, שואלים, אובים, עורגים, משתוקקים, מתאווים, נכספים, כמהים, חומדים ותאבים.
ואם לדייק: אתם רעבים ל־, צמאים ל־, נתקפתם במשאלת לב, הומה ליבכם ל־ או כמהה נפשכם…
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
