לפעמים תאריכים יכולים להיות דבר מאוד אירוני, שמוכיחים כמה בפוליטיקה הישראלית הכול שברירי. בשבת ימלאו בדיוק 3 שנים ליום הבחירות לכנסת ה-21, מה שבדיעבד יקבל את הכינוי בחירות הראשונות או בחירות 2019 א'.

למי ששכח, לקמפיין ההוא יצא נפתלי בנט במיזם "הימין החדש" ועם עמודת מנדטים מפרגנת וסיים אותה כשהוא מביט על אחוז החסימה מלמטה. כמעט נכנס לכנסת אלמלא אותם 1,200 קולות חסרים.

שלוש שנים אחרי, אותו בנט שהוביל אסון פוליטי מהדהד, מכהן בתור ראש ממשלה, רק שבמקום "לחגוג" את סגירת המעגל – הכיסא שלו שוב רועד עם קריסת הקואליציה.

ראש ממשלה מנותק מהמפלגה

גם הודעת הפרישה הדרמטית של סילמן ביום רביעי, הגיע בדיוק ביום שהכנסת ציינה שנה להשבעתה – וכבר עכשיו רבים במערכת הפוליטית מתחילים לחשב את הקץ לקואליציה, ולנסות לחשב מתי יהיה הכי נוח לקיים את הבחירות הבאות.

רבות כבר דובר על הכישלון של בנט בזיהוי המהלך של עידית סילמן. אבל האמת היא שיו"ר ימינה כבר מזמן מתנהג בתור 'זאב בודד'.

החיבור שלו לאנשי המפלגה לוקה בחסר, המחשבה שלו שבזמן פגרה אפשר בכלל להזניח את העניינים הפוליטיים הפשוטים ולהמשיך להתרווח בלשכת ראש הממשלה הייתה טעות איומה.

בזמן שהוא ממשיך לשוחח עם מנהיגי העולם, לבקר במקומות סטריליים ומנסה לשדר דמות ממלכתית, חבריו לסיעה המשיכו לחטוף אש, והעובדה שהוא או סביבתו הקרובה לא הרימה דגל אדום, הביא אותו למצב שהוא נותר ללא רוב בכנסת.

המעבר של בנט למרכז והפניית עורף לבייס הימני וההתרכזות בסוגיות מדיניות בינלאומיות עיוורה את בנט והשכיחה ממנה את עקרון היסוד של כל מנהיג או גנרל – אי אפשר לרוץ קדימה בלי עורף לוגיסטי.

העובדה שבנט טרם יצר קשר מול המורדת הטרייה שלו, שמצטרף לקרוב לשליש מחברי ימינה שכבר נטשו אותו, רק מוכיחה כמה הוא לא מסוגל לנהל מערכת פוליטית יציבה, מה שמעורר מחשבה כיצד הוא מנהל את שאר מערכות המדינה.

אין תמיכה? אין ראשות ממשלה

גם אם בנט הצליח לעצור את הסחף, התייצבות על רוב שברירי של 60 ח"כים, שלמעשה הופך את שלטונו לכזה שתלוי ברצונם הטוב של חברי הרשימה המשותפת, לא יחזיק מעמד לאורך זמן.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בנט ערב ההתפטרות של סילמן (צילום: לע"ם)

בנט התהדר באחד מהראיונות שיש לו יתרון "כי הוא מנותק מלחצים פוליטיים וקבוצות לחץ", הבעיה שהוא גם מנותק מכל בסיס תמיכה ציבורי.

כאשר חלק מהסקרים השבוע שוב מחזירים אותו מתחת לאחוז החסימה, ובזמן שרוב חברי ימינה מגששים במפלגות אחרות, אולי הגיע הזמן של בנט להודות בכישלון ולפנות את כיסאו.

במצב שנוצר, כמעט ואין לו לגיטימציה להישאר בתור ראש ממשלה והדבר הכי דמוקרטי זה להעביר את ראש הממשלה בכלל ליאיר לפיד, שלפחות נהנה מתמיכה מהציבור שלו ומחברי סיעתו.

בנט ולפיד (צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)