צפו: משאית חלב מתהפכת בצומת אלון שבות

הבושה החילונית; "לוויה ריקה מול מסע היסטורי" בלוויית שרון הוכרע מהי העגלה הריקה מול העגלה המלאה. בהפרש של כמה חודשים עברו שתי העגלות בסך. בצידה של העגלה היהודית המסורתית, צעדו...

הבושה החילונית; "לוויה ריקה מול מסע היסטורי" בלוויית שרון הוכרע מהי העגלה הריקה מול העגלה המלאה. בהפרש של כמה חודשים עברו שתי העגלות בסך. בצידה של העגלה היהודית המסורתית, צעדו ממררים בבכי, מיליון יהודים אחר מיטתו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. לצידה של העגלה האחרת, הלכו בקושי כמה מאות בעיני המתבונן, הדבר הזה בלתי נתפס: זו הייתה הלווייתו של מצביא נערץ שכאילו הוא "הציל" את מדינת ישראל במלחמות הקשות ביותר. אמרו עליו שהוא גיבור במלחמת יום הכיפורים ומפקדם של עשרות מבצעים נועזים ועלומים. האיש השמן החזק שכאילו היה ראש ממשלה הפופולארי באופן חסר תקדים. פוליטיקאי שהיה אהוד אפילו על התקשורת באופן נדיר. האיש שלא האמין בתורתינו הק' רק האמין מכוחות עצמי, כופר בתורה ובאלוקים אוכל נבילות וטרפות ברבים וכו'. למה זה שהלויה שלו היה רק כמה אנשים? משום שכתיב "שם רשעים ירקב", שלא ישאר שום זכר מכל הרשעים, ובפרט ממנו שאמה שלו לא היתה מזרע ישראל, הוא התנהג כעמלקי ממש בפרט לגבי גוש קטיף. Only a Few Dozen Show Up for Sharon Burial Organizers expected thousands to arrive but the buses have remained empty. Two hours before Ariel Sharon was scheduled to be buried, the large crowd expected at the funeral ceremony had not materialized. Only a few dozen people had showed up at Havat Hashikmim – Sycamore Ranch – in the Negev, where the legendary general and former prime minister was to be laid to rest, reported Maariv-NRG. The civilians who came to pay their last respects were far outnumbered by hundreds of police and ushers at Givat Hakalaniyot, where Sharon will be laid to rest next to his late wife, Lily. Organizers even gave instructions to some of the people employed at the funeral to take part in the event as if they were regular members of the crowd, so as to honor the occasion with a more respectable showing. The reasons for the surprisingly poor showing are not known, but two likely causes come to mind: one, Sharon has been in a vegetative state for eight long years, and his death does not have the same effect on people that it would have otherwise had. The other possible reason is that Sharon’s greatest fans, the Israeli nationalists, were bitterly disappointed by his decision to uproot the communities of Gaza and northern Samaria in 2005. On the other hand, the people on the left wing who applauded him for this action never liked him, and the Disengagement did not make them like him.

h