צפו: קצר על הפרשה | מה הקטע של מלאכי?

פרשת מצורע, שבת הגדול: לפסח ישנן הכנות רבות, עברנו את שבת שקלים, את שבת פרה, את שבת החודש, והנה הגענו לשבת הגדול.

אם חושבים טוב על שבת הגדול זוהי הכנה מאוד מוזרה. בשבת זו קוראים את הפרק האחרון של הנביא האחרון, מלאכי. יש פה דבר מאוד תמוה, באים לחגוג את יום ההולדת של עם ישראל, את פסח, איך? על ידי קריאת אקורד הסיום, הפרק של סיום הנבואה…

חוגגים את יום ההולדת דרך סיום הדרך? מה קורה פה? אומר הגאון מוילנא חוגגים את הגאולה הראשונה, את פסח, דרך הזכרת הגאולה האחרונה, "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא…" לאמור, הייתה הקומה של פסח, יהיו בדרך עוד הרבה הרפתקאות, הנבואה תסתיים אבל יום אחד תהיה הגאולה העתידית, השלמה, ישנו איזה רצף עולה בהיסטוריה.

חלפו אלפי שנים, למעלה משלושת אלפים ושלוש מאות שנה מאז פסח מצרים, והנה הקב"ה סופסוף גואל את עמו ועולמו, מקבץ אותנו מכל המקומות, בונה לנו מדינה לתפארת, עם צבא חזק, כלכלה יציבה, חיי תורה פורחים ומשגשגים, ועוד אינסוף דברים שהקב"ה מעריף עלינו בעשורים האחרונים.

והנה, יש רבים בעם ישראל שמתוך הסתכלות תורנית לא רואים את הגאולה.

יש פער עצום בין גאולת מצרים לגאולה בימינו. את גאולת מצרים כולם הכירו, מי לא ראה את עשרת המכות, את קריעת ים סוף, אפילו אומות העולם ראו ושמעו עמים ירגזו חיל אחז יושבי פלשת.

ואילו בימינו, דווקא בגאולה הגדולה, בגאולה השלמה, אנשים מתוך עולם התורה לא מסתכלים, לא מכירים, לא רואים, יודעים למצוא רק את הדברים הרעים במדינה ולא יודעים לראות את החסד האלוקי העצום. כשבעוד חודש נחגוג את יום העצמאות בהלל ובהודאה לה', הם ילכו להגיד תחנון.

שבת הגדול באה להגיד לנו: תסתכלו בצורה גדולה, תסתכלו בצורה שרואה את גאולתם של ישראל, בין אם זו גאולת פסח ובין אם זו אותה גאולה עתידית שבימינו היא כבר בהווה.