היום בהיסטוריה: נפילתו של הקצין היהודי הגבוה ביותר בצבא הבריטי

בגליל התחתון  בתחומי המועצה האזורית "גליל תחתון" נמצא כפר קיש – היישוב הדרומי ביותר בתחומי המועצה. כפר קיש הוקם בשנת תש"ו על שם פרידריך קיש – הקצין היהודי הבכיר ביותר בצבא הבריטי. מכירים את סיפורו?

קיש נולד בהודו למשפחה יהודית ששרתה בשלטון האנגלי בהודו, ולמד בבתי ספר יוקרתיים בבריטניה. בגיל 18 נתקבל לבית ספר צבאי "וויליץ", וכעבור שנה הוסמך כקצין בחיל ההנדסה המלכותי.

הקמת כפר קיש (זלוטן קלוגר לעם)

במהלך מלחמת העולם הראשונה נפצע שלוש פעמים וזכה לעיטורים שונים. במהלך שיחות השלום בפריס התוודע למנהיגי התנועה הציונית, הושפע מהם והחל לפעול בהסתדרות הציונית, ולקח חלק פעילו ביוזמות ציוניות. הוא היה חבר הנהלת ההסתדרות הציונית, נמנה על מייסדי "הקרן לזכר אליעזר בן יהודה" ששמה למטרה להוציא לאור את מילון השלם של בן יהודה, וחבר נשיאות "מכבי". בימי המרד הערבי שימש כמקשר בין הצבא הבריטי להנהלת הסוכנות. קיש ויתר על נתינות בריטית וקיבל נתינות ארצישראלית.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה חזר לצבא הבריטי והועלה לדרגת תת אלוף – הדרגה הגבוה ביותר שהגיע יהודי בצבא הבריטי. קיש הוצב בארמיה השמינית שלחמה במזרח התיכון.

הקצין היהודי ששחרר את מחנה הריכוז בלוב

בתפקידו תרם תרומה עצומה לניצחון בעלות הברית במזרח התיכון. באומץ, בתושייה ובכישרון רב התגבר על בעיית פינוי שדות המוקשים שזרעו צבאות גרמניה ואיטליה באפריקה. הוא יזם הנחת צינור מים מעומק מצרים למרחקי המדבר המערבי שם נערכו צבאות בעלות הברית למערכה המכרעת נגד צבאות גנרל רומל הגרמני.

כשהתקדמו צבאות בעלות הברית, בפיקוד גנרל מונטגומרי לעבר תוניסיה, היה תת-אלוף קיש עם הכוחות המתקדמים. הוא הגיע לטריפולי שבלוב, שם מצא מחנה בו ריכזו הגרמנים את יהודי לוב. קיש שיחרר את היהודים ממחנה הריכוז, כשהוא מציג את עצמו כלוחם יהודי. מחנה הריכוז הראשון ששוחרר במלחמת העולם השנייה מידי הגרמנים היה בלוב, וקיש היה הקצין שזכה להיות משחררו.

ביום ב' ניסן תש"ג (7.4.43) כשסייר בקרבת העיר גבס בתוניס עלה על מוקש ונהרג. קיש נשא לאישה את קרובת משפחתו של הנציב העליון הראשון הרברט סמואל לזוג נולדו שני בנים מיכאל ויונתן בנו של מיכאל הוא חבר הכנסת יואב קיש.

ח"כ יואב קיש באולפן סרוגים

כפר קיש הוקם על ידי חייליו משוחררי הצבא הבריטי, יער ניטע לזכרו ליד קריית ענבים ועל שמו רחובות בערים ברחבי הארץ.

משה שרת ספד לו: ""לבך האיתן פעם עם גאולת ישראל. על התרומה שהעלית בעבודות חייך למען המולדת ועל הקרבת עצמך למענה – יינון שמך לעד".