עלוני סוף השבוע האחרון של הציונות הדתית, נראו כמו עלונים חרדים. תמונות שער של הרב קנייבסקי זצ"ל. כתבות צבע. כותרות על 'שר התורה' 'רבן של כל ישראל' 'יחיד בדורו'. תיאורי אבל מופלגים. וזה לא רק העלונים. כל ההתייחסות של הציונות הדתית לרב, היתה כנועה ומשפילה מבחינת המגזר.

רבנים ואישי ציבור מהציונות הדתית התחרו ביניהם מי הצטלם עם הרב קנייבסקי. סיפרו בהתפעמות על התייעצויות הלכתיות אתו. על עצות. על ברכות. על כך שנושעו ממנו. מרוגשים שהוא בכלל קיבל אותם. חלק מהם עשו קריעה. רבנים מהציונות הדתית התחרו בתארים כלפי הרב קנייבסקי, מתוך הכנעה והתבטלות גמורה. זה עשה רושם כאילו הם בעצמם לא מאמינים בדרכם.

הרב קנייבסקי בוודאי ראוי לכל התארים. אבל מה עם המסר הכנוע שיש בהתייחסות הזו? הרב קנייבסקי מתנגד תקיף ומוחלט לכל ערכי הציונות הדתית. מה הוא חושב על גיוס לצבא? מה הוא חושב על הציונות? על המדינה? על לימודים מעורבים? על השכלה אקדמית? על שרות לאומי? על ישיבות שמשלבות לימודי חול? על יום העצמאות ועל יום השואה? התשובה היא: חלק מהם הוא בבחינת ייהרג ואל יעבור, וחלק אחר הוא בגדר כפירה. כל הערכים האלה נמוגו בהתייחסות אליו.

לכן יש לא מעט צביעות בהתבטלות של הציונות הדתית כלפיו. אין לציונות הדתית שייכות אמיתית אליו. ומה ההתייחסות של החרדים לרבנים בציונות הדתית? הם מכנים בזלזול בוטה את אחד מגדול הדור שעבר, הרב סולובייצ'יק זצ"ל, כ'גי'.בי' (ראשי תיבות של אותיות שמו באנגלית). ומה הם כתבו כשהרב אברהם שפירא זצ"ל נפטר או כשהרב ליכטנשטיין זצ"ל נפטר. צריך להגיד תודה אם לא ביזו אותם. את הציונות הדתית הם מכנים בעיתונות שלהם: 'דלי"ם'.

ואחרי כל זה, ההתרפסות המוחלטת. כמה חבל. לא רק שאין גאוות יחידה, אלא המסר הסמוי הוא שהחרדים צודקים. שהערכים של הציונות הדתית הם לא באמת ראויים. חוסר אמונה בדרך. כי הרי הרב קנייבסקי בז להם. ואם הוא לדידם של בני הציונות הדתית 'שר התורה' ו'יחיד בדורו' ו'ראש כל בני הגולה', אז למה לא לקבל את שיטתו?

וכשבחור או בחורה, בני הציונות הדתית, שומעים ורואים את כל ההכנעה הזו, גם של רבניהם, כלפי החרדים, מה הם צריכים לחשוב? הם יפקפקו בערכים שמנחילים להם. כי אם רבניהם ואישי ציבור וכל כלי התקשורת שלהם בעצמם מתייחסים בכזו הכנעה לרב קנייבסקי, למה לא ללכת אל המקור. למה להסתפק בחיקוי שמסתבר שהוא בכלל דיעבד. למה להישמע לרב קנייבסקי רק כשפוסק לפוע"ה בענייני פיקוח נפש, ולא להישמע לו בשאר הערכים המרכזיים של היהדות החרדית?

צריכה להיות הדדיות. אם בית כנסת חרדי לא ייתן לציוני דתי לדרוש בליל שבת, לא צריך לתת לחרדי, תלמיד חכם ככל שיהיה, לדרוש בבית הכנסת הציוני דתי. וכך גם לגבי הרצאות של חרדים בבתי ספר או בצבא. וכך גם בכלי התקשורת של המגזר.

יש כבר מודעות על כך ש'השומרון סופד למרן הרב קנייבסקי'. מה יישאר מהערכים הציונים הדתיים אם ההתרפסות הצבועה הזו, וההכנעה הזו תימשך?

 

דב הלברטל הוא פובליציסט ומשפטן חרדי ישראלי. מחבר סדרת הספרים "ערך החיים בהלכה"