חודש לתוך המלחמה באוקראינה, סקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה בחן מה הציבור חושב על מאמציו של ראש הממשלה נפתלי בנט לתווך בין הצדדים במטרה להביא להפסקת האש. עוד נבחנו ההבדלים בדעותיהם של יוצאי חבר העמים, וחלוקה לפי המחנות הפוליטים.

על פי הנתונים, פחות משליש מהציבור בארץ כיום סבורים כי הסיכוי לכך שמאמצי התיווך של בנט ולפיד יסייעו להפסקת המלחמה הוא גדול (יהודים שאינם יוצאי חבר העמים – 30%, יוצאי חבר העמים – 30%, ערבים – 33.3%). כך הדבר גם בפילוח של מדגם כלל היהודים לפי מחנות פוליטיים: שמאל – 38%, מרכז – 32%, ימין – 28%.

כשנשאלו מי האחראי העיקרי לעימות, רוב המרואיינים רואים ברוסיה בראשות פוטין את האחראי העיקרי – בקרב מי שאינם יוצאי חבר העמים רואים זאת כך 77%, וכך גם בקרב יוצאי חבר העמים (יוצאי אוקראינה – 70%, יוצאי רוסיה – 66%), אבל מקרב המרואיינים הערבים רק 27% סבורים כי פוטין הוא האחראי המרכזי, כאשר ביניהם שיעור דומה מטיל את האחריות על ארצות הברית ומדינות נאט"ו (23%).

פילוח מדגם כלל היהודים מראה כי שיעור מטילי האחריות על רוסיה בראשות פוטין הוא הגבוה ביותר בשמאל (83.5%) ואילו במרכז ובימין מדובר ברוב קטן יותר – 78.5% ו-73%.

הסקר בחן גם את השפעת הלחימה באוקראינה על החיים האישיים. לפי הנתונים 44% מיוצאי חבר העמים ציינו כי העימות משפיע על חייהם האישיים (63% מיוצאי אוקראינה, 39% מיוצאי רוסיה), לעומת 18% מקרב המרואיינים היהודים שאינם יוצאי חבר העמים ו-37% מהמשיבים הערבים.

בנוסף נמצא הבדל בין שתי קבוצות הגיל הצעירות יותר של יוצאי חבר העמים (18-34, 35-54) שבהן רק 39% אמרו שהעימות משפיע על חייהם האישיים – זאת לעומת קבוצת הגיל המבוגרת ביותר (55 ומעלה), בהם כמחצית (51%) אמרו שלאירועים השפעה על חייהם האישיים. לא נמצאו הבדלים ממשיים בין קבוצות אלה מבחינת המצאות של משפחה קרובה או רחוקה באיזורי העימות, הבדלם שהיו יכולים אולי להסביר את ההשפעה השונה על החיים האישיים בין הקבוצות הללו.