אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

למה להקריב קרבנות? | הרב שמואל אליהו

לקראת פרשת 'שמיני' הרב שמואל אליהו מסביר את המשמעות של הקרבת קרבנות: "הם פותחים שערי שמים לכל עם ישראל. מנער ועד זקן". צפו

לקראת פרשת 'שמיני' הרב שמואל אליהו מסביר את המשמעות של הקרבת קרבנות: "הם פותחים שערי שמים לכל עם ישראל. מנער ועד זקן". צפו

עוד באותו נושא

אילו קרבנות נקריב כשהחיות יועלו לדרגת אדם?


30

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
6 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
טל גלבוע, חביבת...
שאלה | 21-03-2022 13:23
טל גלבוע, חביבת הימין השמרן יודעת מזה?
2
כשאתם שומעים את השיר הגלותי הזה. דעו משיח רח
משה אהרון | 21-03-2022 14:20
משיח רחוק רחוק. בעידן הזה שנערם אור אלוקי רב במעלה לפיסגה של ומלאה הארץ דעה את ה'. שירים גלותיים שכאלה בשבח הקורבנות מסיגים אותנו אחור אלפי שנה..... קראו בבקשה את התגובה הבאה......
3
הקב"ה לא רצה "ושיחק" את המשחק.....
משה אהרון | 21-03-2022 14:22
תורת האותיות הזעירות - ועתיד הקורבנות. נכתב על ידי משה אהרון, 19/3/2022 בסד. להבנתנו שלנו עדיין לא ירדנו לשורש כוונותיה של התורה בטכניקה המיוחדת של האותיות הזעירות ובפרט בשני הפרשיות הראשיות של הקורבנות : פרשת ויקרא [שהאות הזעירא בה היא א במילה : ויקרא] ובפרשת צו, שהאות הזיערה בה היא מ במילה : מוקדה. לא יעלה על הדעת כי בתורת אמת, מי שכתב אותה ,הניח רמזים סמוכים בפרשיות סמוכות. רמזים שוודאי קשורים בעיקר הנושא : הקורבנות ואנו לא נתייחס אליהן בכובד ראש, על מנת לראות כיצד הן משליכות על עצם הרעיון של הקרבת קורבנות . אז כבר כתבנו על האות בזעירא א שבפרשת ויקרא שמשמעותה הזערת הערך של הקורבנות , בזה שבעצם הקריאה אליהן יש רמז לסופן דהיינו מקריותם של הקורבנות שהמילה ויקרא במגמת הזערה של האות א עד לאיפוסה - .מקבלים את המילה ויקר מקריות במובן של אירעיות . להבדיל רמז לקורבנות בלעם . במילים אחרות רעיון הקורבנות לכתחילה בא לתקופה אירעית שסופה ימוג כל הרעיון והצורך בקורבנות שהקב לא נצרך להאכילו בלחם וגם לא לספק לו ריחות של ניחוחות והנה באותו האופן גם האות הזעירא שבפרשת צו האות מ של המילה מוקדה היא זעירא לרמז על מועד זעיר וזמני שהעולה, כשם שעלתה לצורכיהם של בני האדם .כך לימים תרד ותעלם לה כלא הייתה כלל. והנה אני מניח שבשלב זה של הקריאה נעים זעים מי מכם בחוסר נוחות. ואולי אפילו בתרעומת . לאמור : מאין לך כל זה ועד כדי לאפס גופי תורה .מאין לך העוז לבטל אושיות מקראיות שעד היום למעשה מכתיבים אפילו את רוח ותוכן תפילותינו. לאלה אני מבקש שיקראו שוב ובעיון את הפטרת הפרשה - פרשת השבוע צו. ולצורך העניין אביא ציטוט חלקי מההפטרה : כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל-זִבְחֵיכֶם, וְאִכְלוּ בָשָׂר. כב כִּי לֹא-דִבַּרְתִּי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם, וְלֹא צִוִּיתִים, בְּיוֹם הוציא (הוֹצִיאִי) אוֹתָם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--עַל-דִּבְרֵי עוֹלָה, וָזָבַח. כג כִּי אִם-אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר, שִׁמְעוּ בְקוֹלִי--וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי לְעָם; וַהֲלַכְתֶּם, בְּכָל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם, לְמַעַן, יִיטַב לָכֶם. כד וְלֹא שָׁמְעוּ, וְלֹא-הִטּוּ אֶת-אָזְנָם, וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת, בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע; וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר, וְלֹא לְפָנִים.. הנה כי כן,האם מה שאמר הנביא מחזקים את מה שנכתב לעיל. האם אין בדברי הנביא ירמיה כי הקבה לא ציווה על דברי עולה וזבח בכדי לטלטל אותנו ולאלץ אותנו לנסות להבין עמוק באלה הדברים. ואכן ביום הוציא הקבה את ישראל ממצרים לא ציווה עליהם על עולה וזבח הנאכלים של מאכולת אש. אלא ציווה עליהם על קורבן פסח שהוא כל כולו מאכל לאדם ולא למאכולת אש .בחרות של גאולה. אין אוכל לאל אלא אוכל לצלמו - האדם. והנה בהמשך, חטא העגל קילקל .ולא היה מנוס אלא מאימוץ לשעה את תורת הקורבנות. תורת הקורבנות ניתנה לשעה אך ללילה של חושך. עד לבוקר של גאולה. שנאמר : זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה: הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל-הַמִּזְבֵּחַ כָּל-הַלַּיְלָה, עַד-הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, תּוּקַד בּוֹ. . והנה עוד התייחסות התורה והדגשה לאירעיותם של הקורבנות : זֹאת הַתּוֹרָה, לָעֹלָה לַמִּנְחָה, וְלַחַטָּאת, וְלָאָשָׁם; וְלַמִּלּוּאִים--וּלְזֶבַח, הַשְּׁלָמִים. לח אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינָי: בְּיוֹם צַוֺּתוֹ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְהַקְרִיב אֶת-קָרְבְּנֵיהֶם לַיהוָה--בְּמִדְבַּר סִינָי.. הנה כי כן, אם עד עכשיו התורה פירטה לגבי כל סוג של קורבן בפתיח : וזאת תורת... [למשל : וזאת תורת העולה] הנה בשלב של סיכום חוזרים למסד. לזאת התורה בכללותה - תורת ישראל ולפיה אומנם ציווה ה' כבר בהר סיני בפעם השנייה לאחר חטא העגל] על הקורבנות אך הציווי היה אך להקריב את קורבניהם לה' במדבר סיני. דגש - במדבר סיני ציווי בפירוש אך לשעה ותקופה ,אשר נמשך ונמשך לפי חולשת הדורות . וכך עד הבוקר של הגאולה...... משה אהרון
4
קורבנות זמ מעולה!!!...
רוצים דם[email protected]@ | 21-03-2022 22:06
קורבנות זמ מעולה!!! ריח הדם של הבהימה הנשחטת ממלא את הנחריים ומרחיב את הנפש!!!
5
יועודו השלם של אהרון להתרונן באש ה'...
משה אהרון | 22-03-2022 7:02
האש היוצאת מלפני ה'[יעניין הקורבנות] באה על חשבון אש ה' הוסף לחידושים מועדפים נכתב על ידי משה אהרוןהוסף למחדשים שלי - דווח לי כאשר הכותב מוסיף חידוש חדש, 22/3/2022 [ערוך חידוש] בסד שימו לב, לתורה, טכניקות משלה להעביר מסרים . בפרשתנו באה לידי ביטוי אחת מהן והיא שימוש זהה של מילים לעניינים הפוכים. במה דברים אמורים ? במה שנאמר מחד על האש שאכלה את העולה והחלבים שעל המזבח ומאידך אותה האש שגם אכלה את בניו של אהרון . ואלה המקראות : וַתֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ, אֶת-הָעֹלָה וְאֶת-הַחֲלָבִים; וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם.. וכן : וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה. ג והנה במקום אחר נאמר : כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא.. .הנה כי כן, יש אש של האלוהות ויש רק אש היוצאת מלפניו. כשיש גילוי שכינה מלא של וירא ה' אל כל העם אפשר להתרונן בשמחת עולם מאש האלוהות ואפשר להתרונן מהאש היוצאת מלפני ה' והתנתקת ממנו לכאורה - לאכול. שאזי מידת הדין יורדת לארץ ללחך כל אש זרה אחרת . והנה העם שטוף תודעת קורבנות מתפעל מהאש האוכלת כל המזבח ונופל על פניו מלהתרונן מאש האלוקות עצמה ובכך להגיע לפסגות אחרות . הנה כי כן אהרון במימוש הגלום בשמו הייעודי : הוא לגרום לעם ישראל להתרונן [לכן שמו אהרון]לשמוח באלוהיו באמצעות גילוי שכינה עליהם של ושכנתי בתוכם והנה ייעוד זה של אהרון נעשה על ידו בשניים במה שהעם כל כך רצה באמצעי הריטואל הפיזי של הקרבת הקורבנות ואזי יורד אהרון מייעודו האחר של השכנת שלום בין עם ישראל לעצמו ולאלוהיו שאזי מורידים את האל למי שזקוק לאכילת לחם ובמעמד זה אהרון יורד מייעודו האחר - השלם יותר שנאמר : וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת-יָדָו אֶל-הָעָם, וַיְבָרְכֵם; וַיֵּרֶד, מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה--וְהַשְּׁלָמִים. לכן גם לא היה די באותה הברכה של אהרון בלבד. אלא בהמשך לאחר שנכנסים משה ואהרון לאוהל מועד ויוצאים ממנו שבים הם לברך את העם שוב ויחדיו. הנה כי כן, ייעודו העתידי של אהרון להביא לעם ישראל שלום בתוכו ובינו ובין אלוהיו. שאזי ורק אז שמחתו של העם להתרונן תהא בבחינת שמחת עולם של הגאולה השלמה. וכך יהא לעתיד לבוא - משה אהרון.
6
מאי תורה ?
דעת | 25-03-2022 7:31
תָּא חֲזֵי. וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ (דניאל יב, ג) וְכוּ'. וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ אִלֵּין אִנּוּן דְּמִסְתַּכְּלֵי בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא בְּסִתְרֵי רָזִין דְּאוֹרַיְתָא אִלֵּין צַדִּיקַיָּא דְּעָבְדִין רְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן. וּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא יְמָמָא וְלֵילְיָא. וְאִלֵּין אִנּוּן מַשְׂכִּילִים דְּאִנּוּן מַשְׂכִּילִים בִּרְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן תָּדִיר. וְהָא אוֹקִימְנָא דְּלֵית דַּרְגָּא כְּדַרְגָּא דִּידְהוּ. בְּגִין כָּךְ כָּל אִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא, אִקְּרוּן מַשְׂכִּילִים מִסְתַּכְּלָן בְּחָכְמְתָא מִסְתַּכְּלָאָן בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה. אֵין סוֹף אִתְפְּשַׁט נְהִירוּ סָתִים דְּלָא יְדִיעַ, וְהַאי דְּנָפְקָא מֵאֵין סוֹף קַיְּמָא לְקַיְּמָא.