אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

שו"ת | ברכת 'חכם הרזים' בהלוויית הרב קנייבסקי

בהלווייתו של הרב חיים קנייבסקי זצ"ל צפויים להשתתף מאות אלפי אנשים. האם צריך לברך את ברכת חכם הרזים? הרב אבינר משיב

שו"ת | ברכת 'חכם הרזים' בהלוויית הרב קנייבסקי
  מתאספים מחוץ לביתו של הרב קנייבסקי (צילום: חיים גולדברג)

האם יש לברך ברכת חכם הרזים בלווית הגר"ח קניבסקי זצ"ל? משערים שיהיו שם מיליון אנשים.

יש שלושה תנאים לברך ברכת חכם הרזים:

עוד באותו נושא

הרב שמואל אליהו: מי היה הרב חיים קנייבסקי?

א. רק בארץ ישראל – יש מי שכתב שאין אומרים נוסח ברכה זו בשם ומלכות אלא בארץ ישראל (כה"ח ס"ק טו ע"פ האליהו רבה שחשש לדברי רבינו מנוח בדברי הרמב"ם שברכה זו רק בארץ ישראל, מובא בב"י.  ועיין צל"ח על ברכות נח ב). וכ"כ בסידור עולת ראיה (ח"א עמ' שפז): "הרואה אוכלוסי ישראל שהם שישים ריבוא ביחד בארץ ישראל".

ב. צריך שישים ריבוא – כתוב בשולחן ערוך (או"ח רכד, ה): "הרואה שישים רבוא מישראל ביחד אומר בא"ה אמ"ה חכם הרזים".  פשוט שצריך שישים ריבוא.

מובא בעלון "נחלת יעקב יהושע" (גליון עה פ' שמיני-פרה תשע"ד) על מה שצריך שישים ריבוא כדי לברך, שהראייה ממתן תורה שכתוב שהיו "כשש מאות אלף" (שמות יב לז). אך רבינו בחיי שם והרמב"ן (שמות ל יב) כותבים שלא היו שש מאות אלף אלא כשש מאות אלף. וגם העיר הג"ר שמאי הכוהן גרוס, בעל שו"ת שבט הקהתי, מה שכתב המאירי בבית הבחירה (שבת נח א): "הרואה אכלוסי ישראל מברך 'ברוך חכם הרזים', ופירשו למטה שאין אכלוסא פחותה מס' רבוא, ואם היתה אכלוסא נכבדת חשובה בעיני הכל כשישים ריבוא… חשיביתו עלאי כס' רבוא", עכ"ל.

וייתכן שאפשר להוסיף מה שכתב הרא"ש (סוף פסחים מ) בעניין חמישים יום לספירת העומר וארבעים יכנו במלקות, שדרך הכתוב כשמגיע המניין לסכום עשיריות פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית ואינו משגיח על חסרון האחד, כלומר אע"פ שאין מונין אלא מ"ט יום ואין לוקים אלא ל"ט.  וכן ביורדי מצרים בזמן יעקב אבינו (כתוב 70 וברשימה יש רק 69) ומספר המלקות (שכתוב 40 אבל בהלכה יש רק 39).

עוד באותו נושא

איך הרב קנייבסקי הגיע למדרגה כה גבוהה?


4

אומרים בישיבות בשם הגר"ח מבריסק שצריך לחכות בין בשר לחלב בתוך השעה השישית, כלומר חמש שעות וזמן מה אל תוך השעה השישית, ע"פ לשון הרמב"ם "כמו שש שעות" (עיין דברי הרב עמ' קצב-קצג. וכן הובא בשם הגר"ח בס' נשמת אברהם יו"ד ריש ס' פט).

אך כל אלה חידוש גדול ואין לנו אלא דברי השולחן ערוך שכתוב: "הרואה שישים ריבוא מישראל ביחד".

ג. רק כשרואה את כולם בבת אחת – כתב הבן איש חי בספרו בניהו (ברכות נח, א) ראיה מדברי הגמרא, שצריך לראות בעיניו את כל השישים ריבוא, וז"ל: "ראה אוכלסא על גב מעלה בהר הבית, קשה, למה הוצרך לפרש המקום. ונ"ל בס"ד, בא ללמד שלא בירך הברכה, אלא מפני שהיה עומד במקום גבוה, וראה כל הראשים שלהם בעיניו. אבל אם עומד בתוכם, שאין הריבוי בעיניו, לא היה מברך", עכ"ל.

עוד באותו נושא

צפו: הסרט 'שר התורה' על השפעתו של הרב קנייבסקי

וכתב הגר"נ קרליץ: "ברכת חכם הרזים על שישים ריבוא מישראל, צריך שיראה את הריבוי, כמו ממקום גבוה כעין הר הבית שנזכר, ואף אם אין צריך שיראה את כולם" (ובספר חוט שני – הלכות ברכות עמ' קפט).

אומרים שבלוויית הגרא"מ שך היו שישים ריבוא, ושאלו את הגרי"ש אלישיב: האם צריכים לברך ברכת חכם הרזים? אמר: זה הרי בצירוף אלו שעמדו על הבניינים והגגות, וזה לא מצטרף לגבי הברכה (מפי האיש עמ' רעט).

ובעצרת נגד הגיוס, הג"ר עזריאל אוירבך לא בירך ע"פ דברי הבן איש חי בספר בניהו (אמרי מאיר עמ' צ).

סיכום: יש לברך "חכם הרזים" רק בראיית שישים ריבוא בבת אחת בארץ ישראל. וגם לא ראינו בלוויית הגר"ע יוסף זצ"ל, שהיו המונים שם, שגדולי ישראל בירכו. ואם יש ספק שישים ריבוא או לא רואה כולם בבת אחת, מי שרוצה יכול ללמוד את ההלכה מתוך הרמב"ם (הלכות ברכות י, יא) שכותב עם שם ד' ואז בתוך הדברים לומר את הברכה בשם ומלכות.

עוד באותו נושא

"אני חילוני, אך לא יכול שלא להשתאות מדמותו של הרב"


29

וכדומה, אמר הג"ר יצחק זילברשטיין (לפני העצרת הנ"ל) שבכדי לצאת מהספק ולברך לכתחילה לפי כל השיטות, כפי שכבר פסקו החת"ס וכפי שנהג הרב מפוניבז' בספק ברכות בפדיון הבן, מאחר והיה כוהן, הרי שיש ללמוד את ההלכה ואז בתוך הדברים לומר את הברכה בשם ומלכות.

וב"ה כשהמשיח יגיע, נברך ברכת חכם הרזים לכל הדעות. בביאת המשיח, לפי רבי חיים פלאג'י נברך: גאל ישראל, שהחיינו, חכמתו ליראיו וחכם הרזים (שו"ת לב חיים ב, מב). ולפי הגרש"ז אוירבך: שהחיינו, חכמתו ליראיו, כבודו ליראיו וחכם הרזים (שו"ת מנחת שלמה ח"א בסוף).

ואמר על זה הגר"ח קניבסקי: "גם מחיה המתים כשיחיו את כל המתים, כדאיתא במדרש, וכדומה שגם בן השונמית כשקם בירך ברוך מחיה המתים, וכן יצחק אבינו"( פרקי דרבי אליעזר פרק לא, החיד"א במחזיק ברכה או"ח ריט), והוסיף: "וברכת שהחיינו שיברכו אז תהיה חובה"! (סדר יום כיפור קטן עם ביאורים מהגר"ח קניבסקי עמ' 8 – מ"צ).

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו