לקבל את העליה מאוקראינה בלי עוויתות של; מיהו יהודי

"כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח", כתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק שעה שבעולם התקיימה מלחמת העולם הראשונה.

קשה לפשט את נוראות מלחמות העולם ובמרכזה של האחרונה שבהם את השואה האיומה, אך ברור לכול שמלחמות העולם; הראשונה והשניה, הוו כוח מניע להקמת מדינת ישראל. הציונות אמנם הייתה התעוררות לאומית שהתרחשה עוד לפני כן, אך קשה לתאר את המהלכים שהובילו להקמת המדינה ללא מלחמות העולם.

"היחידים הנספים בלא משפט, שבתוך המהפכה של שטף המלחמה, יש בה ממדת מיתת צדיקים המכפרת, עולים הם למעלה בשורש החיים ועצמות חייהם מביא ערך כללי לטובה ולברכה אל כלל בנין העולם בכל ערכיו ומובניו", כותב הרב קוק באורות המלחמה, כדי להסביר את קרבן העצום של היחידים, אך הוא לא נדרש לתת הסבר כזה להרס העצום ולטבח היהודים שלא נראה כמוהו במלחמה שבאה לאחר מכן.

עוד באותו נושא

צפו: הפליטים מאוקראינה התקבלו בשירה וריקודים

09:21 | מתי ברנהרט, אוריאל בארי

4

0

😀 👏

הרב מסביר איך אחרי המלחמה "מתחדש העולם ברוח חדש ורגלי משיח מתגלים ביותר", כמעט אפשר לקרוא במהלך דבריך שיש סוג של דמוקרטיזציה, או דטרמיניזם של העולם לכיון טוב יותר: "עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם".

מעבר לתיקון העולם בצורה הזו, יש כבר אירועים שאפשר לבחון אותם בצורה פרקטית לטובתה של ישראל שבהקמתה רואה הרב קוק לא רק טוב לאומי לעם היהודי, אלא מהלך ההיסטוריה לטובת העולם כולו.

בצד הצער העצום על ההרג וההרס הברברי, והתמונות שאינם יאמנו עכשיו באירופה, שמחזירות אותנו לימים אפלים מההיסטוריה, נראה שיש כבר מהלכים חיוביים למדינה.

חיזוק חוסנה של ישראל

הראשון שבהם הוא מעמדה הבינלאומי, כך שראש ממשלת ישראל נמצא בנקודה בה העולם רואה בישראל מתווך אולטימטיבי בין אוקראינה לרוסיה, כשישראל היא גשר בין המערב לפוטין. הסיכוי להגיע לתוצאות שימנעו את ההרג הרב, הוא לא רב, אך מעמדה של ישראל בעולם בוודאי ממשיך להיות עוצמתי יותר.

הדבר השני שכרגע הוא החשוב יותר, זה גל העליה שמתחיל לפקוד את ישראל ועוד צפוי לפקוד אותה. באוקראינה, ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, יש טלטלה עזה, מעבר לנעשה באוקראינה. אלפי יהודים או אפילו מאות אלפי יהודים צפויים לפקוד את הארץ.

בגל העליה הקודם, לאחר נפילת ברית המועצות וירידת מסך הברזל, לצד הקושי העצום בקליטת העליה והדיון שנותר איתנו עד היום בשאלת יהדותם של חלקים מאותו גל עליה, אין ספק שאותה עליה הביאו לברכה במדינת ישראל. חוסנה וחוזקה של ישראל התעצם. מהבחינה הדמוגרפית, הכלכלית, הטכנולוגית, התרבותית, ההתיישבותית והצבאית.

העולים מאותן מדינות, על אף תהליך ארוך של קשיי קליטה, כמו כל עליה שמגיעה לישראל, ארץ אליה נקבצים מכל העולם, הביאו הרבה איתם בצרורם הצנוע שארזו בדרכם לכאן. ישראל יצאה נשכרת מגל העליה הזה.

גם כאן, במקום לשמוח, לקבל את האחים שלנו שהגיעו משם, יש עיסוק אינטנסיבי מידי ביהדות שלהם. אחד השלוחים של חב"ד שהתראיין סיפר לאחרונה על כך שבאוקראינה, בשנים האחרונות, יותר בני אדם שמאז הקומוניזם לא ידעו בכלל שהם יהודים, גילו את השורשים שלהם. אחרים, עלו לישראל, חוו קשיי קליטה כאלו ואחרים ושבו לשם.

אגב אחד מהם הוא וולודמיר זלנסקי, שאצלו אביו מנע ממנו עליה ארצה, לאחר שכבר ביקר כאן ורצה לעלות. או מיכאל, ישראלי שגר בעיר אודסה שבאוקראינה, אצל אביו וסיפר לסרוגים כי ברח למולדובה בעקבות פריצת המלחמה, כשלאחר מכן הוא המשיך לרומניה – וכעת הגיע לישראל והוא הולך לאימו.

שאלת הסיוע ההומניטרי לגבי פליטים שאינם יהודים, היא צריכה להיות מחושבת יותר, בגלל מספר סיבות, הראשונה שבהם שישראל אינה גובלת באוקראינה ולכן אינה צריכה להיות זו שקולטת פליטים ברמה כה גבוה, הדבר השני זו באמת המרקם והשמירה על הזהות היהודית של המדינה.

אבל לצד אלו, בוודאי שמבחינה מוסרית, ערכית וציונית, ישראל צריכה לפתוח את שעריה לכל מי שזכאי לכך מכוח חוק השבות. וגם, כפי כוח יכולת הקיבול של ישראל, כדי לשמור על זהותה, היא צריכה לקבל גם פליטים שאינם יהודים עם אשרה זמנית, ככל שהמדינה יכולה, בעת אסון שכזה, עם גל פליטים בלתי נתפס.

אז מעבר לשאלת הפליטים הלא יהודים שהיא מורכבת יותר, ישראל היא בית לאומי של העם היהודי וככזה מן הראוי לפתח את השערים בשמחה ולצד קשיי הקליטה, גם לדעת ולא שזו הסיבה העיקרית, שנצא מכך נשכרים. ברוכים הבאים ארצה.