מבעד מסך הסודיות מתחילים להצטייר קווי המתאר של שלום-הבלהות. מאחורי המו"מ על "הסדרי הביטחון" בבקעת הירדן (יש אומרים שנתניהו כבר מקפיד לצמצם ל-"נהר הירדן") מסתתרת ההנחה, שההר "ינוקה" מנוכחות ישראלית ובבקעה תהיה "כיכר השוק ריקה" ממתנחלים יהודים.

ומדברים על רכבת בריבונות פלסטינית בין עזה לחברון שתחצה את הנגב לשניים ועל כוחות אמריקנים ואירופים "שיגנו עלינו" ויאיישו את תחנות הגבול. לפי תומס פרידמן, שופרו של אובמה, דנים בגודל 'הגושים' (5%) ופרשן חשוב מגלה שבכלל, השיחות החלו רק לאחר שנתניהו נתן לאובמה "ערובה לרצינות הכוונות הישראליות באשר למתארי הגבולות הסופיים". ושוברים את הראש, איך להציל את נמל תעופה בן-גוריון בעזרת תחנות מודיעין, חיישנים ואלקטרוניקה, ולפתע נחשף ערוץ הידברות ישיר, סודי, נתניהו- מחמוד עבאס.

בשיא 'אסון הטבע' המושלג, ישבו קרי ונתניהו במשך 6(!) שעות. הם לא שיחקו שש-בש.  במפתיע, עבאס מסכים ל'הסכם מסגרת' המתואר כ"קוראלס", מכלאת בקר ההולכת וצרה עד שאינה מותירה לבהמה אלא מוצא אחד: בית המטבחיים. נחום ברנע מדווח: "האמריקנים מופתעים לטובה מההתקדמות שהשיגו בשיחות".

כל זה מעביר צמרמורת  במחנה הלאומי – לבד מנפתלי בנט, ראש מפלגת המתנחלים, שעקירת מאות אלפים מהם היא חלק מאותו המו"מ.

פשר קור רוחו הוא לדבריו, שהברירה היא לריב או לעבוד – לריב על הפלסטינים ועל דת ומדינה, או לעסוק ברפורמת השמים הפתוחים, בהורדת מחירים, בפתיחת שוקי ייצוא, בחיבור חרדים לכלכלה, בייצור מקומות עבודה איכותיים."באנו לעבוד בשביל הדברים החשובים…בשביל זה יצרנו ממשלה זו.."

את דגש היתר הזה על ענייני חברה וכלכלה קשה להבין ככל שסכנת "שלום הבלהות" מתקרבת ולאחר שהשותף לפיד ירד מן הגדר ונכנס בכל כוחו לזירת "הריב על הפלסטינים". עד כדי כך, שהמליץ לגרש את "האח" בנט מן הממשלה, אם יפריע להגשמת החזון ( למי שאינו בעניינים – חזון המדינה הפלסטינית, לא חלילה חזון ישעיהו).

על מה סומך בנט? על משאל עם, שבו ישתתפו בקביעת גבולות 'מדינת היהודים' גם אותם 20% מאזרחיה המגדירים את עצמם כ-"פלסטינים" ורואים את דגל פלסטין כדגלם? היש לבנט ספק שקולם המאוחד יהיה בעד פלסטין, בעוד הקול היהודי מפוצל? האם בעסקיו הפרטיים היה נכנס להימור כזה?

ונתניהו, מדוע הוא תומך במשאל העם, אם לא כדי לברוח מן האחריות ולהתחבא מאחורי כתפיו הרחבות של "העם"? בבוא היום, בנט וחבריו שב-9 ירחי לידת הקטסטרופה המדינית היו עסוקים בכלכלה, לא יספיקו להתארגן, להרים קמפיין ולהדביק את היתרון המובנה של נתניהו, שיגיע עם משנה סדורה ונוסח מוכן. נתניהו ייהנה גם מרוח גבית של התקשורת הישראלית המרכזית, שכל ימות השנה מגויסת למען "החזון" הפלסטיני.

גם שיתוף הפעולה עם שיטת סודיות המו"מ עתיד להתנקם, כי מי יודע מה ימצא הפציינט כשיתעורר מן ההרדמה: שרוול ריק? מכנס ריק? עוד יהיה ראש?

כל הכבוד לערך של שוויון בנטל (שכנראה אינו ניתן להשגה בשיטת 'זבנג וגמרנו'), אך מרביתם המכרעת של בוחרי 'הבית היהודי' שמים את גורל ארץ ישראל לפני ענייני הכלכלה. ורבים מהם רואים כטעות אסטרטגית כפולה הן את הנישואין האומללים עם 'יש עתיד' שהגיעו לקיצם והן את מתן הגט לציבור החרדי, שרובו ימני.

עוד אפשר לעבור פאזה ולהתרכז במניעת האסון המדיני. ענייני הכלכלה והחברה חשובים, אך הם יהיו עימנו תמיד. קרי, לעומת זאת, עומד עלינו עם סטופר.

עוז לתמורה בטרם פורענות!

==

עו"ד אליקים העצני כיהן כח"כ בכנסת ה-12.