בתגובה לדבריי באולפן סרוגים כי גבר וגבר או אישה ואישה זה לא משפחה, משפחה יש רק אחת – אבא, אמא והילדים, צייץ חה"כ איתן גינזבורג תגובה ובה הציע לי להשלים עם המציאות ולהכיר בכך שגם אבא ואבא או אמא ואמא ועוד כל מיני אפשרויות נחשבות למשפחה.

היות ואנחנו חברי כנסת, וחה"כ גינזבורג אף משמש כסגן יו"ר הכנסת אנסה להסביר את דבריי במשל מהעבודה הפרלמנטרית.

כידוע, באופן כללי בהצבעות הכנסת, ובמיוחד בעת הזאת שבה הקואליציה שברירית מחד והקורונה תוקפת גם ח"כים, אנחנו משתמשים לעיתים בכלי שנקרא קיזוז.

כפי שכל אחד מבין, מטרת השימוש בקיזוז היא לאפשר לשני ח"כים, אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה, להיעדר מהצבעות במליאה בלי שהדבר יפגע בעמדותיהם ובעמדת המחנה אליו הם משתייכים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

אבי מעוז אבא ואבא אבי מעוז

אך מה יקרה אם נניח שני חברים מהקואליציה או שני חברים מהאופוזיציה יחליטו להתקזז זה עם זה?

ברור שבמקרה זה אין לדבר משמעות, ואי אפשר להתייחס לזה כקיזוז, היות והמטרה שלשמה הומצא המושג קיזוז לא מושגת במקרה הזה.

אכן, במסגרת טשטוש המושגים הפוסט-מודרני אפשר לתת לכל מושג משמעות כפי מרחב הדמיון ואפשר לרוקן כל מושג ממשמעותו המקורית.

אפשר להחליט שכל שני ח"כים שנעלמים מהמליאה זה קיזוז, גם אם הם מאותו המחנה. אפשר להחליט לחלק צל"ש ועיטור לכל חייל וחייל. אפשר לדמיין שכל אדם הוא מה שמתחשק לו – איש, אישה, מבוגר, צעיר, כהה או בהיר. ואפשר לקרוא לכל משק בית משותף 'משפחה'.

אבל כל זה לא משנה באמת את המושגים עצמם.

עצם השימוש במושג 'אבא ואבא' או 'אמא ואמא' זו הנדסת תודעה, היות ורק איש ואישה יכולים להביא חיים לעולם, והעובדה שמעלימים את האב או האם מחיי הילד, היא עוול והתעלמות בוטה מהמציאות.

אבל העיקר הוא, שמשפחה היא יחידה בסיסית שמהווה חוליה בשלשלת הדורות, ובשל כך עניינה ליצור המשכיות ולהביא חיים לעולם.

יש אמנם מצבים, כמו למשל התאלמנות או גירושין, שמכוחן נוצרים תאים משפחתיים חסרים, ויש לצערנו גם מי שלא זוכים להביא חיים לעולם, אבל זה לא משנה את המושג במובנו השלם, שאליו שואפים רוב בני האדם.

אינני נכנס לחייו הפרטיים של איש, גם אם אורח חייו אינו מוצא חן בעיני או עומד בסתירה לאמונתי ולדרכי. כשליח ציבור אני עוסק בענייני ציבור ובמרחב הציבורי. איש איננו מפריע לחה"כ גינזבורג ולחבריו לחיות כפי שרצוי בעיניהם.

אבל התביעה ממני ומהחברה בישראל להכיר במשק הבית שלהם כמשפחה, היא כפייה של מיעוט את דעותיו על הרוב.

בדיוק כפי שברור (עדיין) שאין מקום להכרה בזוגיות של אח ואחות או של אם ובנה כמשפחה, כך אין מקום לכפות על מדינת ישראל את נטישת התפיסה היהודית והאנושית הרואה במסגרת של איש אישה וילדים את דמותה של המשפחה.