לאחר שהוברר גם למוסדות ההנהגה בישוב שהממשל החדש באנגליה לא מתכוון לשנות את מדיניות הספר הלבן ולפתוח את שערי הארץ לשורדי השואה ואף הגבירו את רדיפת אוניות המעפילים, החליטו ראשי הארגונים לצאת למאבק משותף לפתיחת שערי הארץ והקימו את תנועת המרי העברי.

בדרך כלל פעולות תנועות המרי באו כתגובה לפעולה של הבריטים או כנגד יעדים בריטים הקשורים ישירות לנושאי ההעפלה וההתיישבות. 

ליל המשטרות

בליל כ"א באדר א' תש"ו (21-22.2.46) חרגה תנועת המרי ממטרות תקיפותיה הרגילות, ויצאה לפעולה צבאית ראשונה מסוגה. יצחק שדה, שעמד בראש תנועת המרי העברי, ויגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, הגו את "מבצע פולים", שלימים נודע בשמו "ליל המשטרות". כוחות הפלמ"ח יצאו לתקוף בו בזמן ארבעה בסיסים של המשטרה הבריטית בשפרעם, בג'נין, בכפר ויתקין ובשׂרונה, ששימשו את פלוגות המשטרה הניידת. 

מטרת המבצע הייתה לפוצץ משוריינים בריטיים ששיבשו את מבצעי ה"הורדה" של המעפילים בחופי הארץ. בתקיפת בסיסי המשטרה. בתחנת המשטרה בשפרעם (שלימים הפכב למרכז ללימודי משטרה ליד קריית אתא) חדר כוח מהגדוד הראשון של הפלמ"ח פוצץ מבנה ופגע במספר כלי רכב ונסוג לקיבוץ אלונים.

בכפר ותיקין כוח מהגדוד הרביעי חדר לתחנה פוצץ את מחסן הדלק ומספר משאיות ושריוניות.  בדרך לתחנה בג'נין נחשף הכוח מהגדוד השלישי ונסוג. 

מפקד המבצע – דני מס

על תקיפת תחנת המשטרה בשרונה פיקד דני מס שכעבור שנתיים יפקד על שיירת הל"ה. דני פיקד על כוח מהגדוד השני ומחי"ש תל אביב. בדרך אל התחנה נתקל הכוח במשוריינים בריטים שיצאו לסיבוב. הכוח איבד את גורם ההפתעה והבריטים פתחו עליהם באש. מהאש נהרגו ארבעה מחיילי הפלמ"ח עמירם בלינקוב, שרגא הר, אהרן ידידיה ואריה קסלמן.

מרות האש  פקד דני מס להשלים את המשימה והכוח חדר לתחנה ופוצץ מספר כלי רכב. במהלך הנסיגה כדי שלא יפגעו מהיריות אליק שמיר ושמואל הרם קפצו אל נחל איילון. שמואל כמעט וטבע ואליק משך אותו מהמים והציל אותו. המבצע השיג את מטרתו הרבה מעל המצופה. במישור הפוליטי גרם לזעזוע בבריטניה. ובמישור הצבאי, הצלחה לחדור למחנה צבאי ותחת אש להשלים את המשימה. 

ארבעת ההרוגים היו ההרוגים הראשונים של ההגנה במהלך פעולה צבאית.  50,000 איש השתתפו בהלווייתם שנערכה במזג אוויר סוער. הלוויתם ההמונית הייתה למפגן תמיכה אדיר של היישוב בתנועת המרי להמשך המאבק למען פתיחת שערי הארץ.