הסופרת אמונה אלון הגיע להתארח בהסכת 'צוללים לישראליות', היא מדברת על פוליטיקה וספרות, התנחלות והציונות הדתית. וגם על הספר שלה שהפך לסדרה בהפקה הולנדית וישראלית.

האזינו:

על המהלכים הפוליטיים האחרונים היא אומרת כי היא עוברת טלטלה אישית סביב הטלטלה הציבורית. "בגדול אני לא עם רוב הציבור הימני, הדתי בעניין הפוליטי, כי אני בעד הממשלה הזו", היא אומרת. "כישראלית, אני שמחה שלא הלכנו לבחירות החמישיות, אני שמחה שבנט הבטיח שהוא יעשה הכל כדי למנוע בחירות החמישיות, נכון שהוא הבטיח עוד משהו, אבל הוא הבטיח גם את זה".

השבר של רצח רבין

"חלמתי על ראש ממשלה טוב, שרואה בפרספקטיבה רחבה ואמונית, מתוך הייעוד שלנו כאן", היא אומרת על ההתפתחות של הציונות הדתית במדינה.

"הישראליות נראה משהו מובן מאליו, גדלתי בהרגשה שלא ידעתי שזו אשליה", היא מספרת על המהלכים. "חשבנו שאנחנו ישראלים לכל דבר, אצלי בעיקר ברצח רבין הדבר הזה נשבר, והבנתי שלאורך כל הדרך לא ראו בי ישראלית", היא אומרת בכאב.

לדבריה היא שמחה שיש קואליציה כזו שיש בה גוונים של הציבור בישראל, ויתרה מזו היא אומרת: "אני שמחתי שנתניהו הציע ללכת עם עבאס ואני שמחה שהוא כיום בממשלה ויש אפשרות לבחון את זה כשהם בקואליציה ולבחון האם זה מצליח ואיך זה קורה".

"פוליטיקה דתית מזיקה לדת במדינת ישראל", מוסיפה אלון.

היא הייתה יועצת של נתניהו, והיא חושבת שהוא היה ראש ממשלה מצוין, "אך לקראת סוף הקדנציה שלו ביקשתי שיקח הפסקה, או שיתן למדינה הפסקה ממנו".

היא מספרת איך כל נושא נגזר רק מאהדה או משנאה לנתניהו, "זה עצוב וחבל וזה צר. לא מתאים ולא ראוי, זה לא ראוי גם לאיש ומזיק לכבודו ומאפיל על כל העשיה שלו למען המדינה".

"אני עדיין 'הסופרת המתנחלת'"

על היצירה הספרותית היא אומרת כי, "ככל שהציבור הדתי לאומי נרגע מהמאבק האידיאולוגי, הוא יכול ליצור וזה דבר מבורך. אני רואה במציאות הישראלית התממשות ניסית, פלאית של הנבואות מהתנ"ך".

מחליפים אותה בדניאלה וייס. "אני עדיין הסופרת המתנחלת", היא אומרת. "המתנחלת הוציאה עוד ספר".