הוועדה למינוי שופטים צפויה להתכנס היום (שני) ולמנות ארבעה שופטים לבית המשפט העליון. סער גיבש דיל הכולל את: השופט המחוזי חא'לד כאבוב במשבצת השופט הערבי, שופטת מחוזי ת"א רות רונן, עו"ד יחיאל כשר, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, גילה כנפי שטייניץ.

מבחינת סער, מדובר בדיל מצויין לבית המשפט העליון, אך הוא סופג על כך ביקורת מהימין. סער מסביר כי מתחילת הדרך הוא אמר כי הפרמטרים החשובים לו למינוי השופטים הם: מצויינות, גיוון ואיזון.  בשונה משקד ובעיקר מרוטמן – שמרנות ימנית מובהקת זה לא הפרמטר היחיד שמעניין את סער, הוא מודה בכך.

כאמור, מבחינת סער – מדובר במינויים טובים לעליון. מבחינת איזון, בעיני סער הוא דבק בעיקרון של 2 שופטים שמרנים אל מול 2 שופטים ליברליים. רות רונן וכאבוב מהצד השמאלי, ולטענתו כשר וכנפי שטייניץ נחשבים לאנשים בעלי דעות ימניות והם בעלי זיקה שמרנית בגישתם השיפוטית.

אל מול הטענה כי כשר ושטייניץ שמרנים, סער סופג ביקורת קשה בימין. רוטמן טוען כי הם אינם שמרנים או לכל הפחות אינם בעלי משקל שווה מול כאבוב ורונן שנחשבים ליברליים מובהקים.

מבחינת גיוון, הדיל שגובש מכיל שתי נשים ושני גברים. בנוסף, סער התעקש על מינויה של כנפי שטייניץ אל מול נציגים שמרנים יותר של רוטמן ושקד, בין היתר גם בשל העובדה שהיא ממוצא מזרחי. סער רצה להימנע מדיל שמשמר את ההיעדר הנציגות המזרחית בעליון.

הישג נוסף שסער הולך לזקוף לזכותו הוא הסיכול של מינוי של השופט יגאל מרזל. מרזל בשל גילו הצעיר היה הופך לנשיא העליון והוא נחשב שופט אקטיביסט, בין טיפוחיו של אהרון ברק.

אולם, יש לציין כי בתמורה להטלת הוטו על מרזל, הנשיאה חיות הטילה וטו על חגי ויניצקי, מועמד ימני מוכשר ומובהק שמינויו סוכל.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

סער על חוק הגבלת כהונה, ארכיון (צילום: ערוץ כנסת)

שקד תתמוך רק בחלק מהשופטים

כאמור, הביקורת המרכזית שמופנית כלפיי סער מנציגי הימין בוועדה היא שהוא פספס הזדמנות למנות שני שופטים שמרניים מובהקים ולפסול מינויים ליברליים קיצוניים. ח"כ שמחה רוטמן הוא היחיד שצפוי להצביע נגד הדיל, שקד צפויה לתמוך בכשר ושטייניץ ולהימנע או להתנגד בהצבעה על רונן וכאבוב.

לטענת רוטמן, סער סירב לכרות ברית איתו ועם שקד כדי ליצור גוש חוסם ימני בוועדה אל מול הנשיאה חיות ולשכת עורכי הדין. כידוע, כדי למנות שופטים צריך לגבש רוב של שבעה מתוך תשעה נציגים בוועדה. אם סער היה פועל בתיאום עם שקד ורוטמן הן יכלו לכפות מינויים שמרניים. הטענה המרכזית של רוטמן כלפיי הדיל הנוכחי היא כי רות רונן היא שופטת אקטיביסטית עם דעות שמאלניות והיא "פסולת חיתון" לעליון, ואילו שטייניץ וכשר הם אינם ימניים מבוהקים ואינם דמויות מספקות כדי ליצור משקל שווה אל מול מינויים של שופטים ליברליים מבוהקים כמו רונן וכאבוב. חברי הוועדה מבקרים את רוטמן על גישתו ואומרים: "מבחינת רוטמן לא למנות שופטים בכלל. איך אפשר לקבוע כי רונן היא סדין אדום לימין אם היא הייתה שופטת כלכלית?"

הסיפור היותר מעניין בוועדה הוא היחס בין שקד לסער. באופן מפתיע,  לאחר שנלחמה בעקשנות על מקום בוועדה למינוי שופטים במו"מ הקואליציוני, שקד לא הצליחה להכניס לדיל אף מינוי שחתום על שמה.

בתחילת סבב המינויים שקד סימנה את השופט רם וינוגרד ואת פרופ' דוד האן מאונברסיטת בר אילן כדמויות שאותם הייתה רוצה לראות בעליון. שקד ניסתה לשכנע את סער להכניס את וינוגרד שנחשב נציג ימני מובהק יותר לדיל המינויים  – אך סער התעקש כל השופטת כנפי שטייניץ ויחיאל כשר.

שקד גם פסלה את מינויה של רות רונן בתור שרת משפטים, בגלל היותה שופטת בעלת דעות ליברליות שמאליות. כעת נשאלת השאלה מדוע שקד לא הפעילה לחץ על סער ונלחמה כדי שיכניס מינויים שמרניים יותר?

התשובה לכך פשוטה: זה לא היה עוזר, המינויים לא היו משתנים. סער אמר לשקד כי הוא לא בגישה שלה במינוי השופטים והסביר שמדד השמרנות שלה שונה ממדד השמרנות שלו. סער אמר לשקד: כשאת היית שרת המשפטים את קבעת את המינויים, עכשיו אני קובע.