"פספוס הזדמנות": מאחורי הקלעים של הדיל לעליון

הוועדה למינוי שופטים צפויה להתכנס ביום שני ולמנות ארבעה שופטים לבית המשפט העליון. סער גיבש דיל הכולל את: השופט המחוזי חא'לד כאבוב במשבצת השופט הערבי, שופטת מחוזי ת"א רות רונן, עו"ד יחיאל כשר, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, גילה כנפי שטייניץ.

עוד באותו נושא

אסתר חיות במכתב חריג לדודי אמסלם

09:41 | גיא עזרא

109

0

😀 👏

מבחינת סער, מדובר בדיל מצויין לבית המשפט העליון, אך הוא כבר יודע שהוא צפוי לספוג ביקורת מהצד הימני השמרני. סער מסביר כי מתחילת הדרך הוא אמר כי הפרמטרים החשובים לו למינוי השופטים הם: מצויינות, גיוון ואיזון.  בשונה משקד ובעיקר מרוטמן – שמרנות ימנית מובהקת זה לא הפרמטר היחיד שמעניין את סער, הוא מודה בכך.

כאמור, מבחינת סער – מדובר במינויים טובים לעליון. מבחינת איזון, בעיני סער הוא דבק בעיקרון של 2 שופטים שמרנים אל מול 2 שופטים ליברליים. רות רונן וכאבוב מהצד השמאלי, כשר וכנפי שטייניץ מהצד הימני.

מבחינת גיוון, הדיל שגובש מכיל שתי נשים ושני גברים. בנוסף, סער התעקש על מינויה של כנפי שטייניץ אל מול נציגים שמרנים יותר של רוטמן ושקד, בין היתר גם בשל העובדה שהיא ממוצא מזרחי. סער רצה להימנע מדיל שמשמר את ההיעדר הנציגות המזרחית בעליון.

כמו כן, לאחר שבפעם הקודמת, הוועדה לא הצליחה להגיע לדיל מוסכם בשל חוסר הסכמה סביב המינוי של נציג המגזר הפרטי, סער הגיע להסכמות עם נציגי לשכת עורכי הדין וחברי הוועדה על מיניו של עו"ד יחיאל כשר כפתרון מוסכם.

נציגי הימין בוועדה: פספוס הזדמנות לשינוי אמיתי

הביקורת המרכזית שמופנית כלפיי סער מנציגי הימין בוועדה היא שהוא פספס הזדמנות למנות שני שופטים שמרניים מובהקים ולפסול מינויים ליברליים קיצוניים. ח"כ שמחה רוטמן הוא היחיד שצפוי להצביע נגד הדיל שסער יעלה ביום שני להצבעת חברי הוועדה למינוי שופטים.

לטענת רוטמן, סער סירב לכרות ברית איתו ועם שקד כדי ליצור גוש חוסם ימני בוועדה אל מול הנשיאה חיות ולשכת עורכי הדין. כידוע, כדי למנות שופטים צריך לגבש רוב של שבעה מתוך תשעה נציגים בוועדה. אם סער היה פועל בתיאום עם שקד ורוטמן הן יכלו לכפות מינויים שמרניים. הטענה המרכזית של רוטמן כלפיי הדיל הנוכחי היא כי רות רונן היא שופטת אקטיביסטית עם דעות שמאלניות והיא "פסולת חיתון" לעליון, ואילו שטייניץ וכשר הם אינם ימניים מבוהקים ואינם דמויות מספקות כדי ליצור משקל שווה אל מול מינויים של שופטים ליברליים מבוהקים כמו רונן וכאבוב. חברי הוועדה מבקרים את רוטמן על גישתו ואומרים: "מבחינת רוטמן לא למנות שופטים בכלל. איך אפשר לקבוע כי רונן היא סדין אדום לימין אם היא הייתה שופטת כלכלית?"

הסיפור היותר מעניין בוועדה הוא היחס בין שקד לסער. באופן מפתיע,  לאחר שנלחמה בעקשנות על מקום בוועדה למינוי שופטים במו"מ הקואליציוני, שקד לא הצליחה להכניס לדיל אף מינוי שחתום על שמה.

בתחילת סבב המינויים שקד סימנה את השופט רם וינוגרד ואת פרופ' דוד האן מאונברסיטת בר אילן כדמויות שאותם הייתה רוצה לראות בעליון. שקד ניסתה לשכנע את סער להכניס את וינוגרד שנחשב נציג ימני מובהק יותר לדיל המינויים  – אך סער התעקש כל השופטת כנפי שטייניץ ויחיאל כשר.

שקד גם פסלה את מינויה של רות רונן בתור שרת משפטים, בגלל היותה שופטת בעלת דעות ליברליות שמאליות. כעת נשאלת השאלה מדוע שקד לא הפעילה לחץ על סער ונלחמה כדי שיכניס מינויים שמרניים יותר?

התשובה לכך פשוטה: זה לא היה עוזר, המינויים לא היו משתנים. סער אמר לשקד כי הוא לא בגישה שלה במינוי השופטים והסביר שמדד השמרנות שלה שונה ממדד השמרנות שלו. סער אמר לשקד: כשאת היית שרת המשפטים את קבעת את המינויים, עכשיו אני קובע.

שקד בעצמה מודה כי מדובר בפספוס הזדמנות בבית המשפט העליון ואם זה היה תלוי בה היא הייתה נלחמת על נציגים ימניים יותר כדי להגביר את האיזון בין השופטים הליברליים לשמרנים. מנגד, שקד טוענת כי סער שמר על חלוקה נכונה של שני נציגים שמרניים אל מול שני נציגים ליברליים וגם הטיל וטו על מינוי של השופט יגאל מרזל שנחשב מינוי ליברלי אקטיביסטי ביותר.

יותר מכל, בדומה לפסילתו של רז ניזרי לתפקיד היועמ"ש לממשלה על ידי נציגו של סער, דן מרדידור בטענה שהוא "שמרן מידי" –  המינויים הללו מוכיחים את היחס השונה של סער לחשיבות של הגברת נציגים ימניים שמרניים מערכת המשפט.