הסיפור האהוב. מבין שלל הסיפורים אודות הרב צבי יהודה זצ"ל שמחר (ג') יציינו 40 שנה לפטירתו, ישנו אחד שאהוב עלי במיוחד.

הרב צבי יהודה גדל כילד במזרח אירופה, והמלמד שלו מאותם זמנים העיד שבעת שלימד אותו בגיל רך את הפסוק ממגילת איכה – "גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ" – חשב מעט צבי יהודה הקטן, והעיר: 'אם כן הים ככל הנראה גדול מאד…'. הילד צבי יהודה לא ראה מעודו ים, ולכן עיצב את עולם המושגים הגיאוגרפי שלו על פי עולם המושגים הרוחני. השבר והכאב על חורבן בית המקדש בעולמו הוא גדול ועצום; ולכן ככל הנראה – כך הסיק – הים הוא גדול ועצום.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב חגי לונדין על הרב צבי יהודה
הרב צבי יהודה מימין עם אחיותיו (מתוך מוזיאון בית הרב קוק)

המבט העיתונאי מביט על המציאות הריאלית ומתוך כך מסיק מסקנות. אנשי קודש עובדים הפוך: העולם הרוחני הוא המסקנה הסופית והמציאות הפיסית מתיישרת אליו. הרב צבי יהודה ידע לפני שמונים שנה שקיימת משנה תורנית אדירה שצריך לחדש בתרבות הישראלית; הוא ידע שהמאבק על יהודה ושומרון יכריע את עתידה של מדינת ישראל. המציאות בזמנו ציירה לכאורה תמונה הפוכה – אז מה? הנה עברו שמונים שנה, ומאות אלפים מחוברים לרעיונות הללו, חצי מיליון יהודים גרים ביהודה ושומרון, ועוד היד נטויה; באמת חשבתם שיהיה אחרת?

צאצאיו הרוחניים של הרב צבי יהודה אינם מתרגשים מרואי שחורות. נראה שאנו עומדים בפני איומים ביטחוניים חסרי תקדים? יש מגפה? נדמה שהמצב החברתי והפוליטי הוא חסר תקנה? תמתינו מעט ותראו איך אנחנו מתגברים על הכל. האמונה מנצחת. תמיד.

הרע יעבור, הטוב יתגבר

בעזרת השם