רבני ערים וזקני הרבנים הסרוגים שגרו מכתב לרמטכ"ל אביב כוכבי בו הם מבקשים ממנו למנוע את הפגיעה בחג הפסח בצה"ל.

בעוד שלושה שבועות יתקיים בבג"צ דיון בעתירה של הפורום החילוני שדורש להתיר הכנסת חמץ  לבסיסי צה"ל בפסח, בשם חוק כבוד האדם וחירותו. כזכור בעבר הצליחו ארגונים חילונים להכניס חמץ לבתי החולים בפסח, וכעת נפתח להם התיאבון לפגוע בעוד מקומות ציבוריים שנמצאים בקונצנזוס.

לקראת הדיון, ותשובת המדינה, שתימסר על ידי הרמטכ"ל, שיגרו ארבעה רבנים: הראשון לציון והרב הראשי לירושלים, הרב שלמה משה עמאר, רבה של צפת הרב שמואל אליהו, ראש ישיבת אור עציון הרב חיים דרוקמן ורבה לשעבר של קרית ארבע הרב דוב ליאור, מכתב לרמטכ"ל ובו בקשה לשמור על חג הפסח בצבא.

"בצער רב שמענו על הניסיון הממשי מצד ארגונים רדיקליים, לפגוע בחג הפסח ובצה"ל, באמצעות בג"ץ", כותבים הרבנים. "חג חירותנו, נחוג כהלכתו בעם ישראל מאז יציאת מצרים לפני למעלה מ-3,300 שנה, ובצה"ל מיום הקמתו לפני למעלה מ-73 שנה, על ידי כלל החיילים והמפקדים.

צה"ל הינו הצבא היהודי היחיד בעולם, פקודותיו ממלכתיות ומותאמות לרוח היהדות, ועל פיהן מתנהלים כולם יחד בכל יחידות ובסיסי הצבא, באחדות נדירה.

אנו מבקשים מכם, כי תממשו את אחריותכם ותבלמו על הסף, כל ניסיון מגמתי לפגוע בצביון היהודי של חג הפסח בצה"ל, ובזה תימשך האווירה הידידותית במחנות צה"ל, שבת אחים גם יחד".

יש לציין כי בניגוד לבתי החולים שהם באחריות הממשלה, הצבא הוא יחידה עצמאית ונתון לפקודות מטכ"ל. כדי להתיר הכנסת חמץ בפסח לבסיסים, יצטרכו שופטי בג"צ להורות לרמטכ"ל לשנות את פקודות מטכ"ל, מהלך מסורבל יותר מאשר באזרחות. מאבק נוסף בין בג"צ לצבא נמצא בעתירה של קצין שהודח בעקבות הטלת אחריות אישית מצד הרמטכ"ל. שופטי בג"צ יכריעו האם המבנה הארגוני של צה"ל מאפשר הדחת קצין שלא ביצע עבירה ישירות, אלא רק מתוך אחריות אישית.

מתנועת נאמני תורה ועבודה נמסר בתגובה: על צה"ל לוודא היטב ששום חמץ לא מתערבב עם האוכל המוגש לחיילים או עם כליו. לשם כך, על המערכת הצבאית לתת לרבנות הצבאית את האמצעים לאכוף את אי זליגת החמץ לחדרי האוכל, המטבחונים וכלי האוכל. כמו כן, עליה ליצור מנגנוני אכיפה וענישה שירתיעו חיילים מלעבור על הפקודות ויעודדו את המפקדים לשמור על הכשרות ועל ציביון המסורת היהודית בצבא.

יחד עם זאת, בין הקפדה חשובה זו לבין יצירת "מסדרי חמץ" למניעת כל כניסה של חטיף אישי בתיקו הפרטי של חייל- יש מרחק הלכתי רב. יש הרבה מנגנונים וסייגים מקובלים שניתן להחיל מבלי להיכנס למלחמות דת שלא יוסיפו כבוד לאף צד. מפולמוס חיפוש החמץ בכניסה לבתי החולים למדנו שטיפוס על עצים חדשים ללא הליכה להסכמות אפשריות המקובלות בהלכה, מביא את כולם למפח נפש".