נטפליקס מתרשלת: 100 אחוז מאמץ באפס קלאס

התעייפנו רק מלקרוא את השם של הסדרה החדשה של נטפליקס: "האישה מהבית שממול לבחורה בחלון" (באנגלית זה אפילו גרוע יותר: The Woman in the House Across the Street From the Girl in the Window). הסדרה עצמה רק מדרדרת את המצב, עם תוכן מתאמץ ורשלני. למה כל כך לא אהבנו אותה?

המותחנים משתלטים

כל ז'אנר קולנועי וטלוזיוני עובר תהליך אבולוציוני מול הצופה: בהתחלה הוא מתיימר להיות מקורי, ייחודי, להטביע חותם, ואולי גם לזכות באוסקר. בהמשך, הוא עובר לשיטת 'בידור ההמונים' – במסגרת שיטה זו, הז'אנר עובר להפציץ את עצמו במיליון ואחת סרטים בעלי חזות דומה, אך עם עטיפה שונה.

לאחר מכן מגיע השלב (שבעיני הקשה מכל) והוא השלב הפארודי. אחרי ז'אנר האימה והרומנטיקה שפרחו בטריטוריית הפארודיה, מגיע כעת התור של סוגת המותחנים הפסיכולוגיים, שבמסגרתן ניצבת לרוב בחורה עם היסטוריה רגשית מורכבת, אשר חווה אירוע מטלטל שמהווה מחולל עלילה. ראינו זאת ב"הבחורה על הרכבת" משנת 2016, "יצורים ליליים", "האישה בחלון" ועוד ועוד ועוד.

המתכון לא תמיד עובד

נטפליקס זיהתה את הפוטנציאל, והעלתה בסוף השבוע האחרון את הסדרה בעלת השם המגושם והמכוון: "האישה מהבית שממול לבחורה בחלון". למשימה לוהקה בתפקיד הראשי השחקנית קריסטין בל (ורוניקה מארס).

המרכיבים, יש לומר, היו מהרגע הראשון: ז'אנר מעניין ופופולארי, שחקנית מעולה, ואחת נטפליקס, שאומנם לא מצטיינת באיכות – אלא בכמות, אבל כל סדרה שלה מהווה אוטומטית מוקד למשיכה. זו גם הסיבה שכגודל ההשקעה כך גודל האכזבה.

עשר דקות לתוך הצפייה מתגלה בפנינו סדרה מבולגנת, עם עריכה מרושלת ובעיקר עם עלילה לא מעניינת. אנה ויטאקר (קריסטן בל) איבדה את בתה לפני שלוש שנים וכעבור זמן קצר נישואיה התפיידו. מאז, היא מבלה את שגרת יומה בדמיונות על הבת, צפייה על בתים של אחרים ובעיקר בשתיית בקבוקי יין משל היו אקטימל.

עוד באותו נושא

זה כנראה ייגמר באוסקר: "כוחו של הכלב" של נטפליקס

16:56 | אביב עגיב

4

0

😀 👏

ביום אחד אלמן ואטרקטיבי עובר לגור מולה עם בתו. אנה והוא מתחילים להכיר ובהתאם לכך היא מתחילה כבר לראות את העתיד שלה מחדש ביחד איתו. העלילה מתפתחת כאשר היא צופה מחלון ביתה לרצח שמתרחש בדירתו.

כצפוי, כשהיא מנסה למצוא את הרוצח ומגלה שאיש לא מאמין לה – היא נרתמת למשימה למצוא אותו בכל מחיר. מאותו רגע היא תיתקל באינספור בדיחות על הז'אנר שכל מטרתן להבהיר לצופה שמדובר למעשה בסדרת פארודיה.

חטא היוהרה

הניסיון הזה כושל בכל היבט אפשרי, ובעיקר מעלה את התחושה שנעשה פה 100 אחוז מאמץ באפס קלאס להביא משהו בראשוניות למסך. הסדרה כאילו נעשתה במהירות כדי להקדים את המתחרות פן ימהרו להמציא משהו דומה, וזה ניכר בשעמום ובחוסר המורכבות שהסדרה יכלה להעניק.

גם פארודיה צריך לדעת איך לעשות ונטפליקס כשלה כאן. כישלון זהה של נטפליקס מזכיר את פארודיית האירוויזיון שלה: "סיפורה של Fire Saga" שחטא באותו חטא יוהרה בדיוק. פארודיה היא סוגה חשובה ומעניינת באבולוציה הטלויזיונית והקולנועית, וככזו, היא צריכה להתבצע במלאכת מחשבת.

יש מספיק תוצרים פארודיים ששווים את הזמן שלכם, "האישה מהבית שממול לבחורה בחלון" היא לחלוטין לא אחת מהם.