אחרי שעברו בוועדת השרים לחקיקה, מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את שני החוקים להנצחת של הרב קוק זצ"ל וברל כצנלסון.
כפי שפורסם בסרוגים, חברי הכנסת ניר אורבך (ימינה) וגלעד קריב (העבודה) הובילו מהלך משותף לאישור שני החוקים במקביל, וזאת על מנת לקדם את מורשת שתי הדמויות החשובות לציבור הדתי לאומי ולתנועת העבודה.
כזכור ימי ההנצחה יוגדרו בהתאם להחלטה של ועדה מיוחדת בראשות שר התרבות חילי טרופר שהחליטה שלא לקבוע עוד ימי ציון ממלכתית לאישי ציבור, ולכן הרב קוק וכצנלסון יונצחו בימי הנצחה לאומיים.
לפי ההסכמות, החוק עברו לפי הנוסח המקורי בקריאה טרומית במליאת הכנסת, אך לאחר מכן הנוסחים של שני החוקים ישונה.
צילום: המהלך החדש שיתקע את חוק הנצחת הרב קוק?"תורתו מלמדת לסובלנות ולאהבת האדם"
על פי החוק ביוזמת ח"כ ניר אורבך שאושר בקריאה טרומית מוצע להנציח את זכרו של הרב קוק באמצעות יום ציון שנתי שייקרא יום הרב קוק, וכי מוסדות המדינה, צה"ל ובתי הספר יקיימו פעולות חינוכיות ערכיות להנצחת זכרו של הרב. כן מוצע להקים מועצה ציבורית שתייעץ בעניין יישום החוק וקביעת מדיניות ויעדים ליישומו.
בדברי ההסבר נכתב: "הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא אחד מגדולי התורה והרוח של הדורות האחרונים ששילבו פעילות ואמונה בשיבת ציון. הרב פעל לאפשר את התפתחותן של מושבות החלוצים בראשית ימי הציונות ובמהלך כהונתו כרבה של לונדון היה מעורב במהלכים אשר הובילו להצהרת בלפור. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, חזר לירושלים וכיהן כרבה, ובשנת 1921 ייסד את הרבנות הראשית לישראל. הוא נבחר לרב האשכנזי הראשון ופעל לעשיית צדק ושמירה על כבודה הלאומי של יהדות ארץ ישראל. הוא אשר טווה את המשולש ארץ ישראל – עם ישראל – תורת ישראל.
"הרב קוק הטביע את חותמו על הציונות, על הדת ועל המדינה בכללה. תורתו מלמדת לסובלנות ולאהבת האדם באשר הוא. הרב כיבד את בני המיעוטים וקרא לחיות עימם בשלום ובשכנות טובה. הרב קוק אינו נחלתו של פלח אוכלוסייה אחד. דמותו ומורשתו שייכים לכלל עם ישראל וראוי שהעם כולו ייחשף לעושר הגדול בהגות, בספרות, בפסיקות ההלכה ובחידוש ימיו של העם היהודי במורשתו של הרב קוק. הצעת החוק נועדה לקרב את הנוער והציבור בכללותו לערכי הציונות והדת היהודית כחלק מתהליך הקניית המורשת היהודית-ישראלית והנצחת זכרם ומורשתם של גדולי האומה."
תגובות