קראתי את מה שאמרה ח"כ ענבר בזק מיש עתיד לאבא שלי.

למרות שהיא התנצלה מיד ואבא שלי קיבל את ההתנצלות, ממני היא לא ביקשה סליחה, וגם בי האמירה שלה פגעה.

דבר ראשון, ההקשר של האמירה שלה בעייתי מאוד; היא נאמרה דווקא בוועדה לשלום הילד והראתה לכולם את המציאות המבהילה והבלתי נסבלת, שבה בקלות קורעים אבות מהילדים שלהם כי "ככה נראה לאמא".

שיהיה ברור: אני גאה באבא שלי – בימים ובלילות שהוא משקיע, בדאגה הרבה שלו לשנות את המצב כדי שאוכל לחיות בעולם טוב יותר. אני עוקב אחרי הטלפונים, הפגישות, הוועדות, המחאות, השאילתות והעבודה הפרלמנטרית ויודע שיש לי אבא מעולה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בן גביר בהפגנה בבית ספר שאירח משפחות מחבלים (צילום: מלי בן חיים)

אבל יודעים מה? הוא לא רק איש ציבור אכפתי ונפלא. מבחינתי, הוא בעיקר האבא הכי טוב בעולם.

בכל פעם שיש לו מעט זמן פנוי, הוא מקדיש לנו אותו בדאגה ובאהבה אין קץ.

לא הייתי מוותר בחיים על אבא שלי, גם אם דעותיו הפוליטיות לא נראות לכמה מתנשאות בכנסת, שרואות בגברים את אויבי האנושות.

אני מאמין שאני לא הילד היחיד שגאה באבא שלו וחשוב לו הקשר עם האבא. נראה לי שהאמירה שאבא לא צריך לראות את הילדים שלו היא שערורייה והיא קודם כל פוגעת בילדים. אני אוהב את אבא שלי.