"שפעת העופות השנה היא אסון אקולוגי חסר תקדים"

וועדת הפנים דנה היום (שלישי), בהתפשטות שפעת העופות.  ד"ר תמיר גושן, מנהל השירות הווטרינרי במשרד החקלאות העריך כי הנזק השנה הוא 50 מיליון ₪

ד"ר גל זגרון מהמשרד להגנת הסביבה אמר בדיון: "מצופפים את חיות המשק. תנאי הגידול של עופות בארץ הם מתחת לכל ביקורת. מדובר בבטיחות ביולוגית".

לדבריו, "שפעת העופות השנה היא אסון אקולוגי חסר תקדים, ולא הרים מספיק כותרות. אלפי עופות בר מתו. נכון שהמחלה משתוללת בכל העולם. אם חלילה תהיה מוטציה, באמצעות טורף שנדבק, או חזירי בר שנדבקו בשפעת עונתית ויאכלו עוף נגוע בשפעת עופות, זה ייצא את הקורונה הבאה".

יו"ר הוועדה ח"כ ווליד טאהא ביקש לדעת: "אנו יודעים מה נתיבי הנדידה. אין גוף שהיה צריך לחפש פגרי עופות בר? האם ההתפשטות ממוקדת באזורים מסוימים?"

ח"כ יסמין פרידמן, יוזמת הדיון, הציגה בפני הוועדה מפה: "המחלה החלה בעמק החולה והתפשטה כמעט עד קריית גת. ישראל היא במקום ראשון בעולם בצריכת עוף לנפש. בכל שנה מגדלים כאן 260 מיליון תרנגולות. השפעת השנה היא הגדולה ביותר שידעה ישראל מעולם. זו הסכנה שבגידול תעשייתי. למעלה ממיליון תרנגולות מתו או הומתו, ו-8000 עגורים מתו. לקח 11 יום לגלות ולאסוף גופות סביב אגמון החולה תחילה. זה התפשט במוקדים רבים, גם על יד בני אדם".

ד"ר תמיר גושן, מנהל השירות הווטרינרי במשרד החקלאות: "הנזק השנה הוא 50 מיליון ₪. באירופה היו השנה 1900 מוקדים של שפעת העופות. אצלנו 21. שפעת עופות איננה אירוע חריג. היא תוקפת כל שנה. השנה הזן H5 הוא מדבק במיוחד. מאז שנת 2006 יש נהלים להתנהלות בעת שפעת עופות. אנו נערכים בכל שנה לקראת עונת הנדידה מבחינת ציוד. אין יכולת לסגור את השמיים ולמנוע נדידת עופות. 900 אלף עופות עוברים אצלנו בשנה. יכולת ההדבקה משתנה מדי שנה, בגלל תכונות הנגיף. אנו נשפר את הבטיחות הביולוגית ואז אולי נוכל להקטין את הסיכון".

מוטי אלקבץ, מזכ"ל ארגון מגדלי העופות: "האירוע תקף אותנו כשבאירופה כבר היו אלפי מוקדים. השהייה של ציפורים נודדות באגמון החולה תלך ותארך. הם גילו תחנת מעבר שהיא בית. לצערי שפעת העופות תוקפת גם לולי קרנטינה לרבייה, שבהם הבטיחות הביולוגית מקסימלית. מספיק שאחד המגדלים דרך על לשלשת של עגור חולה. הנזק כבד מאד".

אורי נווה, רשות הטבע והגנים: "ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות להגנה על עופות נודדים. העופות מגיעים לארץ, ופוגשים מקומות שבעבר היו טבעיים, והיום הם פאנלים סולריים. בגלל הקונפליקטים עם החקלאים נאלצים להאכיל אותם. השקנאים כנראה נפגעים קשה, והשנה ירד מספרם ב-50%. כדאי להתייחס לסביבה – לאיכות המים, הקרקע. אחרת נמצא עצמנו נפגשים במחלות".

עמרי בינה, קק"ל: "ב-20 השנים האחרונות ידועות התפרצויות שפעת בעופות בר. השנה באירופה וצפון אמריקה היו מקרים קשים. בעופות בר השפעת צפויה לחזור, בניגוד ללולים, שם אפשר לנסות למנוע. היכולת שלנו לשלוט בצפיפות עופות בר מוגבלת. רק אם נספק להם מגוון בתי גידול, וניטור שייתן פרק זמן של מידע לקראת אפשרות של התפרצות קרובה".

ד"ר מוטי צ'רטר, אקולוג, אוניברסיטת חיפה: "כשהשפעת החלה, סיפרו שרק עגורים מתו. אם לא מחפשים, לא מוצאים. חיפשו רק באגם ובאזור ההאכלה. אף אחד לא חיפש ציפורים מתות בסביבה. קיבלתי אישור מרט"ג ומהשירות הווטרינרי ויצאת בעצמי לשטח. בחיפוש רגלי מצאתי 88 פגרים. התחרות הייתה מול הזאבים. מצאנו 55 פגרי עגורים שכבר נאכלו על יד חיות בר אחרות".