להתגרש ולהישאר בחיים: כך תתמודדו עם פירוק המשפחה

תהליך הגירושין מתאפיין בתחושה של אובדן הבא לידי ביטוי בכמה מישורים: במישור הרגשי, החברתי והכלכלי, כמו גם אובדן של מערכת היחסים עם בן או בת הזוג, עם הילדים ועם המשפחה של בן/בת הזוג. חלק מהאובדנים הינם בלתי נמנעים, אבל את חלקם ניתן לצמצם במידה והליך הגירושין מתבצע בשיתוף פעולה בין בני הזוג ולא באמצעות התדיינות משפטית. ללא קשר למי החליט על הגירושין או מה נסיבות ההחלטה, תקופת הגירושין היא זמן של מתח וחוסר וודאות עבור כל בני המשפחה.

במצב של גירושין יש צורך בטיפול בתגובות רגשיות של כאב, כעס ותסכול, ובמקביל יש צורך לפתור גם בעיות של חלוקת הרכוש, הסדרי מזונות והחלטות על החזקת הילדים. גישור מהווה דרך חלופית להליך המשפטי, חלופה המאפשרת למשפחה להתפצל בלי להרוס את מערכת היחסים בין בני-הזוג, בינם לבין ילדיהם ובינם לבין קרובי משפחה במשפחה המורחבת של שני הצדדים.

גישור הוא מושג עתיק יומין בכל הדתות וביהדות בפרט, עד היום אנשי דת מנסים להשכין שלום בין בני-זוג, בין קרובי משפחה אחרים ובכלל הקהילה. בעידן המודרני, כאשר שיעור הגירושין הולך וגדל, השימוש בשיטת הגישור הפך לעיסוק מקצועי בידי אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש ובתחום המשפט. מחקרים שנעשו בארצות אחרות מצביעים על כך שגישור הוכח כאמצעי מוצלח ליישוב קונפליקטים במגוון רחב של מצבים אנושיים של חילוקי דעות.

גישור: דרך להתגרש בכבוד

אפשר להשתמש בתהליך הגישור כדי ליישב סוגיות המתעוררות כבר בתחילת הפירוד כגון היכן יגורו הילדים, איך יתחלקו ההורים באחריות לתפקודם היום-יומי של הילדים, מי יתגורר בבית המשפחה ובאילו תנאים ועוד. גישור עשוי לסייע לזוגות למצוא תשובות לכל השאלות האלה. חשוב מזאת, הגישור מאפשר לזוגות להיפרד זה מזה בלי להפוך לאויבים.

מגשר מקצועי רוכש הכשרה בהליך הגישור ומשתמש גם בידע ובניסיון שלו כאיש טיפול בתחום הנישואין והמשפחה וכמומחה בנושא גירושין. עם זאת, המגשר אינו "מטפל" בזוג המתגרש אלא מסייע להם לחשוב באופן ענייני כדי שיקבלו החלטות טובות בנושאים הנובעים מהפירוד, קודם כל לטובת הילדים שלהם וגם לטובת כל המשפחה. בהליך של גישור, בני-הזוג לוקחים את האחריות על ידי קבלת החלטות משותפות ולא על ידי החלטות שנכפות עליהם על ידי שופט או דיין.

עיקרון נוסף הוא שהשתתפות בגישור הינה מתוך רצון חופשי. כל אחד רשאי להפסיק בתהליך בכל עת. על אף האחריות של המגשר כלפי קטינים, באופן עקרוני הוא ניטראלי ואינו נוקט עמדה לטובת צד כלשהו, ועל תהליך הגישור ועל תוכן השיחות חלה סודיות מקצועית וחסינות כלפי בית המשפט. המגשר מאפשר תקשורת באווירה רגועה ומסייע לבני-הזוג להבין את הרצונות והאינטרסים של השני. המטרה היא להגיע להסכם גירושין, מקובל על שני בני-הזוג, שיוגש לאישורו של בית הדין הרבני כחלק מסידור מתן/קבלת גט פיטורין.

הליך הגישור מתבצע באופן מסודר, לפי שלבים. בשיחה הראשונה, מקבלים מידע מבני-הזוג, נותנים להם הסברים על התהליך וקובעים כללי יסוד, מחליטים אם הזוג מתאים לגישור ויוצרים מחויבות להליך. בהמשך, מגדירים את הנושאים לדיון, מבררים מה מוסכם ומה לא ומדריכים את בני-הזוג אודות איסוף המידע הנחוץ להמשך התהליך כגון הכנת תקציבים, מידע על נכסים וחובות וכו'. בהמשך הדיונים, שמים דגש על הצרכים והרצונות של הצדדים, מנהלים משא ומתן, מפתחים רעיונות לפתרון ומעריכים את הפתרונות המוצעים. הצדדים מקבלים החלטות והמגשר עורך סיכום בכתב שמהווה בסיס לעריכת ההסכם הגירושין. השימוש בגישור חוסך לזוגות כסף רב בהשוואה להתדיינות משפטית ומאפשר למשפחות לשמור על יחסי כבוד ושיתוף פעולה.

אחת הסוגיות שנחקרו לאחרונה מתייחסת לדרכים שונות להשמיע את קולם של ילדים במסגרת גישור כאשר ההורים נמצאים בסכסוך משפטי בנושא משמורת או הסדרי קשר. במדינות רבות בעולם, סכסוכי משמורת מופנים לגישור על ידי בתי המשפט וגם בישראל חלקם מופנים לגישור במסגרת יחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה. לאור הצורך להביא בחשבון את טובת הילד, אנשי מקצוע פתחו שיטות שונות להיכרות עם הילדים והבנת החוויה שלהם במשבר גירושי ההורים. מאז ומתמיד, מגשרים ניסו "להכניס" את הילדים לדיונים על משמורת באופן עקיף על ידי דיווחים של ההורים, ולעיתים רחוקות גם משיחות פרטניות עם הילדים עצמם.

בשנים האחרונות, פתחו שיטה נוספת באוסטרליה שבה פסיכולוג מומחה לילדים נפגש עם הילדים ולאחר מכן מגיע לישיבת גישור על מנת לתת משוב מקצועי וניטראלי לשני ההורים ולמגשר ביחד. לאחר מכן הליך הגישור ממשיך וההורים מנסים להגיע להסדר לאור המשוב שקיבלו אודות הילדים שלהם. זאת בניגוד לשיטה המקובלת בה המגשר "מייצג" את האינטרסים של הילדים באופן חינוכי וטיפולי, בלי מעורבות פעילה של הילדים בתהליך. לפני שנתיים הוצגו תוצאות של מחקר השוואתי לגבי שני המודלים של התערבות, מבחינת תוצאות הגישור באופן מיידי וגם כעבור שנה. שתי השיטות הצליחו למתן את רמת הקונפליקט בין ההורים אבל ההשפעה של שיטת ההתערבות על ידי פסיכולוג מומחה לילדים הייתה יותר נרחבת ונמשכת, במיוחד היתה השפעה חיובית על היחסים בין אבות לילדיהם ועל המשך היחסים בין ההורים ((McIntosh et al, 2008.

לסיכום: הנישואין ושלום הבית הינם ערכים עליונים ששווים וראויים לעבודה, השקעה, וטיפוח. במקרים בהם בכל זאת מגיעים בני הזוג להחלטה שפרק הזוגיות הנוכחי הגיע לקיצו, עליהם לדעת שגם כעת לא נס ליחו של ערך השלום. אמנם שלום מסוג אחר, אך חשוב לא פחות עבור בני הזוג ועבור המשפחה שממנה לעולם לא נפרדים. הגישור יכול להיות כלי מצוין להגשמת ערכים ושאיפות חשובים אלו.

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית ומגשרת בענייני משפחה, מחברת הספר "להתגרש ולהישאר חברים".