ד"ר אורלי גרינפלד, מנהלת רפואית במטה ההסברה של משרד הבריאות, הגיעה היום (רביעי) לאולפן סרוגים והתייחסה להתפשטות גל האומיקרון ומבצע החיסונים לקורונה. בדבריה עשתה סדר בהנחיות החדשות, והרגיעה את החששות של הציבור אל מול הנגיף.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ד"ר אורלי גרינפלד באולפן סרוגים על מתווה הבדיקות החדש

"ההערכות בהחלט הולכות להתממש. אנחנו רואים כבר בימים האחרונים שקצב ההכפלה הוא אחד ל-3 ימים" אמרה בהתייחסות לתחזיות של ראש הממשלה על 50 אלף מאומתים ביום. "היום אנחנו על מעל 11 אלף מאומתים, בקצב הזה יהיו 50 אלף תוך שבוע. הכי קל לעשות סגר כדי לעצור את הגל הזה – אבל האם זה הפתרון? אנחנו חושבים שלא. לסגר יש הרבה משמעויות נוספות מעבר לגל האומיקרון – פגיעה בכל המשק, פגיעה בבריאות נפשית ועוד. לכן הסגר עכשיו זה לא הדבר הנכון שצריך לעשות".

לדבריה, "כדי לעבור את הגל הזה בצורה בריאה ושלמה צריך לנקוט בהגבלות מסויימות – למצוא את שביל הזהב שלא יגרום לסגר והשבתת המשק, ומצד שני לא יגרום לזה שיהיו הרבה חולים וחולים קשים, כי אנחנו יודעים את ההשפעות הארוכות טווח של המחלה הזאת. אנחנו במצב של אי ודאות במגפה משתנה ודינמית, ובהתאם לזה מתקבלות ההחלטות".

בצרפת הגבילו את הצעדים של אנשים שלא רוצים להתחסן. את היית ממליצה לעשות את זה גם בישראל?

"אני לא חושבת שזה נכון לכפות על מישהו להתחסן. אני כן מאמינה בלהסביר את העיקרון של החיסון הזה, מה עומד על כף המאזניים. חיסון שהוא בטוח, שמגן מפני מחלה קשה ושאין לו תופעות לוואי – לעומת מחלה. כששמים את זה על כף המאזניים, רואים את התחלואה, המאושפזים והתופעות שנגרמות מהמחלה – בסופו של דבר יש לזה השפעה. החיסון הוא מה שיכול להוציא אותנו מהמגפה הזאת, וכל אחד יכול למנוע אצלו את הסיבוכים והמחלה הקשה".

"עלייה משמעותית בחיסונים"

כשנשאלה על הקצב ההתחסנות הנמוך בקרב ילדים, גרינפלד אמרה כי "ילדים כבר מקבלים הרבה חיסונים, ואין להם תופעות לוואי משמעותיות. חיסון הקורונה אושר בתהליך מהיר, אבל זה לא אומר שקיצרו את התהליך עצמו – אלא קיצרו את הזמן של התהליך, כי יש הרבה נדבקים ואפשר להסיק מסקנות מהר יותר. החיסון לקורונה בטוח באותה מידה כמו שאר החיסונים שהתפתחו לאורך השנים".

"אנחנו גם יודעים את המנגנון של החיסון הזה, הוא לא חדש – אלא קיים כבר שנים. הוא לא פוגע בגנים או בפריון, וזה דבר חשוב שאנשים מדברים עליו. יש ניסיון של המנגנון הזה בשנים קודמות, וגם עכשיו אין הרבה חיסונים שבהם התחסנו כל כך הרבה אנשים בזמן כל כך קצר בלי תופעות לוואי – בטח לא לטווח ארוך".

"בימים האחרונים אנחנו רואים עלייה משמעותית בחיסונים – גם חיסוני הילדים וגם חיסוני הבוסטר, שאנחנו מעודדים" ציינה. "ברגע שנותנים את החיסון השלישי, הדחף הזה מקפיץ את הנוגדנים ויכולת המוגנות של הגוף, וזה משפיע מאד מהר. עכשיו אנחנו הראשונים בעולם שנותנים חיסון רביעי, זה דבר שעדיין לא נחקר ולא נוסה – אבל אנחנו רואים את התחלואה שעולה, ורוב המאושפזים הם מבוגרים ואנשים בסיכון. הייתה מחשבה וזו החלטה מאד מורכבת ותקדימית – אבל לדעתי נכונה על בסיס הנתונים כיום".

גם עכשיו שיש את התרופות נגד הקורונה?

"התרופה נמצאת בארץ, וכבר התחילו לתת אותה לאנשים בסיכון. היא מונעת התפתחות למחלה קשה בכ-88%, אבל צריך להבין שזה לא מונע ב-100 אחוז. נכון שהסיכוי לחלות במחלה קשה הוא פחות בגלל התרופה, אבל עדיין יש את הסיבוכים אחרי וה'לונג קוביד' שרוצים להימנע ממנו. בנוסף צריך לזכור שכל בן אדם שחולה גם מדביק אחרים – ואנחנו רוצים למנוע את ההתפשטות הזאת".

"לא רוצים חסינות עדר"

בהמשך גרינפלד התייחסה להתפשטות האומיקרון, והסימנים המעידים על תחלואה קלה יותר בהשוואה לדלתא. "לשמחתנו, אנחנו רואים גם בעולם וגם בארץ שזן האומיקרון פחות אלים. אנחנו לא יכולים להגיד שהוא לא גורם בכלל לתחלואה קשה, כי יש חולים קשים ומאושפזים שהם עם אומיקרון – ועדיין יש פה את זן הדלתא" אמרה. "כרגע לא ראינו תחלואה של שני הזנים ביחד, אבל שניהם נמצאים באוכלוסיה".

"הדלתא עדיין כאן, ואנחנו יודעים שהוא גורם לתחלואה קשה, וגם האומיקרון יכול לגרום למחלה קשה. אבל החיסון משפיע גם על הדלתא וגם על האומיקרון" סיכמה גרינפלד. "באופן עקרוני יש הרבה מחוסנים, והאומיקרון מתפשט – אבל האם זה יביא לסיום המגפה? הלוואי, אבל אני לא יודעת להגיד. יכולים להתפתח זנים נוספים, יש הרבה אי וודאות".

לכן לא נלך על חיסון עדר?

"אנחנו לא רוצים חיסון עדר, זה גורם לתחלואה וכל האפקטים של המחלה – וממש לא רוצים שכולם יחלו כדי שיהיה חסינות עדר. יש פה מחלה שיכולה לגרום לתחלואה לאורך זמן, ומנגד יש לנו חיסון שלא גורם לתופעות ארוכות טווח. בסופו של דבר, שכל אחד יעשה את השיקול מה הוא מעדיף".