יום הקדיש הכללי: על רקע היחסים המורכבים בין ישראל לפולין, בשבוע האחרון נערכו הרצאות על הנושא יהודים בצבא אנדרס – בתוכנית של הכנס השנתי של המדריכי פולין שהתקיים במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים ואגודת מדריכי פולין.

משלחת פולנית נמצאת כעת בארץ וזה מיוחד, נוכח העובדה שיש יחסים דיפלומטים בעייתיים מאד בין המדינות. סיפור הצבא ה"נסתר", חושף סיפורי גבורה, הצלת ילדים ושיתוף פעולה פולני יהודי, אמיץ ומרתק.

הרצל מקוב, מנהל מרכז מורשת בגין ומי שניהל את לשכת ראש הממשלה בתקופת שמיר, מספר בראיון לסרוגים כי "צבא אנדרס, או בשמו הרשמי 'צבא פולין החופשית', הוקם תוך כדי מלחמת העולם השנייה בעקבות הסכם שנחתם בין אנגליה לברית המועצות".

הוא מוסיף כי "בתחילת המלחמה בריה"מ הייתה בברית עם הגרמנים וסיכמו על חלוקת אירופה ביניהם, אבל תוך כדי המלחמה היטלר הפר את ההסכם והתחיל פלישה לתוך ברית המועצות – אז הם ישר פנו לבריטניה וחתמו על הסכם להגנה הדדית. חלק מההסכם הזה היה שאזרחים פולנים שנמצאים תחת מאסר בברית המועצות ישוחררו ויקימו את צבא פולין החופשית בפיקודו של גנרל אנדרס".

הראש המדיני: מצבא אנדרס לאצ"ל

"רבים מהאזרחים הפולנים שנעצרו בברית המועצות הם יהודים, והמוכר ביותר מבינהם היה מנחם בגין", מסביר מקוב. "הצבא אמור היה להשתתף במלחמה לצד בנות הברית, והמשימה שהוטלה עליהם היא להילחם באיטליה".

בדרך לאיטליה, מגיעים רבים לישראל מסביר מקוב: "הבעיה היא שאי אפשר להגיע מברית המועצות לאיטליה דרך אירופה, כי היא כבושה על ידי הנאצים – אז הם יצאו לסיבוב מרוסיה האסייתית דרך איראן ועיראק, ומגיעים לפלשתינה שהייתה תחת המנדט הבריטי. חלק גדול מחיילים היהודים עזבו את צבא אנדרס ולא המשיכו בהפלגה לאיטליה, חלק מהם כעריקים, וחלק מהם – כמו בגין – קיבלו אישור לחופשה ללא תשלום או שוחררו באופן פורמלי".

צבא אנדרס. ארכיון

"הצבא הפליג לאיטליה ושם נלחם, כולל בכמה קרבות שהיו די מפורסמים. היו גם כמה יהודים שהפגינו גבורה וקיבלו אותות הצטיינות, חלק מהם שרדו למרות שהיו הרבה הרוגים. אבל הרבה מהחיילים היהודים ניצלו את זה כדי להגיע לישראל. אלה שנשארו בארץ התערו בחיים וביישוב היהודי, הצטרפו למחתרות, התחילו בפעילות כלכלית והקימו משפחות".

"בגין היה בדרגת רב"ט בצבא אנדרס, והוא שימש כמתורגמן. מעבר לעברית ופולנית, הוא שלט גם בעוד כמה שפות – אנגלית, צרפתית, ועוד. הוא השתחרר בהגעה לישראל והתגייס לאצ"ל, ותוך זמן קצר התבקש לעמוד בראשות הארגון. בהתחלה הוא סירב כי לא היה לו נסיון קרבי, אבל הם הסבירו שהם זקוקים לראש המדיני שלו לעמוד בראשות המחתרת, בעוד שקצין המבצעים ינהל את המבצעים".

"השירות בצבא אנדרס היה אחד מהתחנות המעצבות בחייו של בגין. אחרי המלחמה בגין ניתק את כל הקשרים הפיזיים והרגשיים לפולין, ואמר כי 'לעולם לא אחזור לבריסק, אבל בריסק תלך איתי לכל מקום'. אפילו אנדרס עצמו לא חזר לפולין אחרי המלחמה, כי פולין הפכה לקומוניסטית ואנדרס הפרו בריטי נחשב כגורם לא רצוי שמה. הוא נשאר לגור באנגליה להמשך חייו עד שנפטר שמה. רבים מהחיילים לא חזרו לפולין, גם הפולנים עצמם – אלא קיבלו מקלט באנגליה והמשיכו בחייהם".

הרצל מקוב (קרדיט: מרכז מורשת מנחם בגין)

על הפרויקט עכשיו, והמתיחות עם פולין הוא אומר: "יש בפולין כוחות שונים, חלק מהם זה כוחות אנטישמיים כפי שהיו לכל אורך ההיסטוריה, אבל יש גם כוחות 'פילושמיים', אוהבי יהודים. כחלק מהרצון להתבלט, הם רוצים להביא ולהדגיש את ההיסטוריה 'הטובה' בין יהודים לפולנים ואת הפריחה התרבותית הטובה שהייתה שם. אחד הזירות שבהם היה שיתוף פעולה מובהק היה צבא אנדרס, שבו היו הרבה יהודים באופן יחסי. אנדרס העריך שהיו בצבא כ-60 אחוז יהודים, אבל לא ברור לגמרי כמה באמת היו – יכול להיות שהיה יותר, כי היו כאלה שלא הזדהו כיהודים".

"המטרה כעת זה להראות שהייתה אינטגרציה בין יהודים לבין המדינה הפולנית. ברור שהייתה הרבה אנטישמיות בוטה בפולין, שהתבטאה בכל מיני צורות, אבל היו גם חיים יהודים די תוססים במדינה. יש היסטוריה של אלף שנה של יהודים בפולין. התמונה הנכונה היא לראות את האיזונים ואת המינון הנכון. לראות רק צד אחד או צד שני מעוות את התמונה".

"בהיסטוריה היהודית, צבא אנדרס נתן הזדמנות של מאות יהודים לצאת מהתופת של ברית המועצות ולהגיע לארץ ישראל. בתקופה ההיא זה היה דבר נדיר, כי הבריטים סגרו את העלייה לארץ. רק בדרך הזאת הצליחו להגיע לפה".