עשרה בטבת תשפ"ב. בשנת תש"ט קבעה הרבנות הראשית לישראל את יום י' בטבת, כיום הקדיש הכללי לזכרם של נספי השואה שיום קבורתם לא נודע. באולפן סרוגים התארח עקיבא סלע, לשעבר סמנכ"ל משרד החינוך וכיום מנהל המרכז 'מירושלים לליטא'.
הנביא יחזקאל מתאר את המצור על ירושלים כ"קיר ברזל" שהוצב בינינו ובין הקב"ה, וזה מתאר גם את המצור בבית ראשון וגם את הסתר הפנים הגדול שהיה לפני שמונים שנה.
סלע מציין כי כשמדברים על ליטא "היהודית", מתייחסים לליטא רבתי, הכוללת היום גם את רוב ביילורוסיה וחלקים מלטביה, והגבולות השתנו במשך השנים כמה וכמה פעמים.
בתוך כשבוע הושמדה רוב יהדות ליטא
"בשונה מיהדות פולין, שהחזיקה בזמן הכיבוש הגרמני כשנה וחצי בגטאות, לפני שהתחילה ההשמדה, רובה הגדול של יהדות ליטא נרצח בתוך שבעה עד עשרה ימים מאז שהגיעו הגרמנים במבצע ברברוסה. מתוך רבע מיליון יהודים בליטא, נשארו אחרי כמה חודשים רק כ-40,000 אלף, ואלה קובצו בגטאות".
בגטו קובנה ובגטו וילנה היו מרידות וחלק מהיהודים הצליחו להימלט ליערות שמסביב ולהצטרף לפרטיזנים. בביילורוסיה פעלה קבוצת הפרטיזנים של האחים ביילסקי, שנלחמה עד השחרור והצילה מאות יהודים.
דווקא בהקשר של יום הקדיש הכללי, יש לנו כיום מידע על תאריך הרצח של רוב הקהילות והעיירות. הרוסים איתרו את בורות הירי, ובדקו את מספר הנספים. יו"ר הכנסת לשעבר דב שילנסקי עשה רשימה ארוכה של הקהילות ותאריך הרצח, כך שהקרובים של הנספים, יכולים לדעת פחות או יותר מתי נרצחו יקיריהם.
כואב הלב, יהודי ליטא היו מיוחדים וייחודיים בהתמדתם בלימוד התורה, התורה היתה מונגשת עבור כל יהודי ברמתו, הסנדלר ושואב המים גם למדו תורה. קהילה קדושה שנמחקה.