אין הורה שלא מכיר את הסיטואציה, שהילד שלו מבקש ממנו לקנות לו משהו למרות שההורה לא רוצה. הדבר הכי קל לעשות – הוא לקנות את המוצר בכל זאת, כדי להימנע מעימות עם הילד. אבל האם זה הדבר הנכון לעשות? מדריכת ההורים נעמה וקסמן מסבירה איך עושים את זה.

שפע זה לא תמיד טוב

היכולת שלנו לחוש שמחה והנאה בחיינו קשורה ביכולת שלנו להעריך את מה שיש לנו. להוקיר תודה. וכולנו מכירים את תחושת התרוממות הרוח כשהתאמצנו להשיג משהו, עמלנו עליו, ולבסוף השגנו אותו.

שני הדברים האלה שזורים בחינוך הפיננסי של הילדים שלנו, ושניהם חסרים בתרבות שהיא כולה שפע ללא אמירת 'לא'.

הוקרת תודה ושמחה במה שיש-נפגמים קשות כשיש כל הזמן מרדף אחר הצעצוע הבא, אחר מה שיש לחבר שלי, אחר הבגד הכי נחשב. בתרבות השפע האינסופית תמיד יהיה עוד צעצוע נחשק שאין להם. תמיד יהיה עוד משחק שיש לחבר ולילד שלכם אין, תמיד יהיה נייד משוכלל יותר, תמיד ג'ינס עם מותג נחשב יותר.

אם הילד שלנו לומד לרדוף אחר הדברים האלה כל הזמן, נע בתוך חוסר מנוחה כשאין לו את "הדבר הבא" שהוא רוצה או שיש לחבר, הוא לא מצליח ליהנות ולהעריך את מה שיש לו. באיזו זכות, אנו ההורים שמעניקים להם הכל, גוזלים מהם את ההנאה שבהוקרת התודה על מה שיש? באיזו זכות אנחנו משתפים פעולה עם המרדף האינסופי של הילד שלנו אחר החומר הבא, כאילו זה מה שיהפוך את הילד שלנו למאושר?

לקבל הכל בקלות

כשהכל מגיע לילדים שלנו בקלות, כשאנחנו קונים להם את משחק המחשב המשוכלל יותר עוד לפני שהם סיימו לבקש את הבקשה שלהם עד הסוף. כשאנחנו רצים מיד לחנות כדי שיהיו להם כבר מחר קלפים רבים יותר, אנחנו ממש גוזלים מהם את תחושת ההישג שקיימת כשמתאמצים עבור משהו שחשוב לנו.

תחושת הסיפוק שיש לנו כשאנחנו משקיעים מאמץ, מאתגרים את עצמנו, מציבים יעד ועובדים כדי להשיג אותו. האם אנחנו חושבים שגם כשהם יהיו בני 25 הם ישיגו כל מה שהם רוצים מבחינה חומרית מבלי להתאמץ, רק כי בא להם? אולי אתם מתכננים להיות המממנים של מאווייהם החומריים גם אז?

לאו דווקא הדבר הנכון לעשות (צילום: שאטרסטוק)

אם התשובה שלכם אליי היא "עכשיו הם בשנות הילדות שלהם, שייהנו, עוד יהיה להם מספיק שמן להתאמץ כשיהיו גדולים" אני חוששת שאתם מפספסים את התפקיד ההורי שלכם. ברגע זה צמצמתם את מהות ההורות שלכם לספקי שירותים וחומר, והנחתם בצד את החלק המהותי בהורות – לימוד ערכים לחיים הבוגרים והכנה של הילדים לעתיד שלהם.

להכין את הילד לעתיד

ברגע שההורה מבין שיש לו הזדמנות להכין את ילדו, בעדינות, במידה, בהתאם לגיל, לחיים האמיתיים, במקום הכי בטוח שהילד שלו אי פעם יהיה בו-הבית, אז הוא קולט איזו זכות חד פעמית ומרגשת יש בחיקו. אל תקטינו את התפקיד ההורי שלכם. ואל תקטינו את כוחו של הילד שלכם להתמודד עם אתגרים. ההיפך – אמנו אותו לכך!

לסיום – שאלה לי אלינו הורים יקרים: האם גם אנחנו הפכנו למבולבלים כל כך עד שאנחנו חושבים שהאוטו המשוכלל יותר, או הנייד החדש יותר הוא שיעשה אותנו מאושרים? האם זה באמת עובד לנו?ואם כן, כמה זמן מחזיק ה"אושר" הזה, עד שנצא לרדוף אחר 'הדבר הבא'?