בניגוד להרבה ציפיות, ממשלת בנט-לפיד תגיע שבוע הבא לציון דרך של שישה חודשים מאז הקמתה.

הממשלה ה-36 הוקמה בקול תרועה רמה של אופטימיות בקרב מוביליה, שהבטיחו ממשלת שינוי וריפוי. היא טענה שתנהג אחרת מהתרבות הפוליטית שהייתה נהוגה בישראל בשנים האחרונות, בטח תחת שלטון נתניהו.

כמעט כל חברי הממשלה והקואליציה הנוכחיים לא החזיקו בכס השלטון שנים ארוכות, ולמרות שנים של ישיבה באופוזיציה – נראה שמהר מאוד חלקים גדולים מהאידיאולוגיה נשארו מאחור.

צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מה לא נאמר על ההבטחות שלא קוימו ועל הצביעות שנשקפת מצעדי הממשלה והקואליציה.

הבטיחו ממשלה צרה? בשבוע הבא יושבע החבר ה-34 שלה, מה שיהפוך אותה לאחת הגדולות בהיסטוריה הישראלית.

טינפו על כספים קואליציוניים? אז אצלם זה שונה והכל מופנה "למטרות חשובות".

ערערו על מינויים? חגיגת הג'ובים למקורבים ממשיכה מידי יום.

חרפו נפשם למען שומרי הסף? בקלות מדלגים על המלצות המומחים כשצריך.

בקואליציה הבלתי הגיונית פוליטית של רע"מ ומרצ יחד עם ימינה ותקווה חדשה, "פשרות" זה לכאורה שם המשחק, רק שבפועל דברים רבים פשוט נתקעים או שרק צד אחד נאלץ לוותר, והוא כמעט תמיד הדופן הימנית בקואליציה.

לשלטון יש מחיר

הניסיון ללכת יחד ולהימנע ככל הניתן מהפלת החבילה כולה, מחייב 'פיצוצים מבוקרים' שפוגעים קשות בבייס הפוליטי.

מרצ פעם נלחמו בחורמה נגד איכוני השב"כ וטענו שזה צעדי דיקטטורה ואז שר הבריאות הורוביץ גילה שלא כצעקתה. אנשי ימינה פעם העלו חוקים לאומיים כמו גירוש משפחות מחבלים וכעת הם מצביעים נגדם.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בנט מצביע נגד חוק גירוש מחבלים, השבוע (צילום: ערוץ כנסת)

מה ההבדל בין הענקת מיליארדי שקלים לחברה הערבית, לטובת הצרכים של רע"מ לעומת הדרישות שהעלו הסיעות החרדיות כל השנים? האם מינוי של אלי אבידר לשר לענייני שום דבר, לא פחות חמור מהמצאת המשרדים בעבר לדודי אמסלם או אורלי לוי אבקסיס?

האמת היא שלשלטון יש מחיר, וכדי לוודא יציבות פוליטית צריכים לשחק את המשחק. לא תשמעו חברי קואליציה מודים בקול, אבל כנראה שמאחורי הקלעים גם הם מבינים שחלקים גדולים מהביקורת שלהם נגד שנות שלטון נתניהו היו לא מוצדקים.

הבעיה האמיתית היא לא שהם מסרבים להודות בטעויות שלהם, אלא שהם מנסים להצדיק פומבית ולהעניק הסברים מביכים, למה זה לא אותו דבר.

כמובן שהשיא היה במינוי גיסתו של יו"ר יש עתיד לפיד לחברת הנהלת קק"ל, מינוי שאמנם נפל לאחר ההתפטרות שלה, אך גם לאחריו לפיד סירב להכיר בטעותו, והרים לו מעט גבות מבולבלות.

אפילו דיוני הממשלה הסוערים וההדלפות מהקבינט – לא מרגישים באמת אחרת. כאשר כל אחד יכול להיות האצבע שתערער את יציבות הקואליציה, למעשה כל אחד הוא "ראש הממשלה", כאשר מי שמחזיק רשמית בטייטל הזה, לא באמת מסוגל להטיל את מרותו.

בנט (צילום: מארק ישראל סאלם)

כל ממשלה תעשה הכל

האמת צריכה להיאמר: כל ממשלה תעשה כל דבר לשמור על יציבותה, גם במחיר של הפרת התחייבויות מפורשות. זה חלק מהעולם הפוליטי, וזה לפעמים נצרך על מנת למנוע בחירות חוזרות ושנשנות.

אחרי שישה חודשי שלטון, דבר אחד ברור – מה שהיה, הוא שיהיה. הפוליטיקה לא תישאר חפה מצביעות, מוסר כפול וכיפופי אידאולוגיה.

שולחן הממשלה במליאת הכנסת (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90)

מנהיגי "ממשלת השינוי" אולי קיוו למשהו מסוים, אבל המציאות מוכיחה אחרת. ממשלת בנט-לפיד דומה מאוד לממשלות נתניהו.

השאר זה רק נרטיב ונקודת מבט פוליטית.