היום בהיסטוריה: ה' בטבת תשכ"ה – פטירתו של אברהם שפירא זקן השומרים

"פעם כשהיה הנער אברהם בבית אביו ביהוד ארעה תאונה שהפריעה את מהל החיים בכפר כולו. דלי המים בבאר הישוב נפל לתוך הבאר, ודלי נוסף לא הכינו אנשי המושבה למקרי חירום. ולא ניתן היה להמתין עד שהשליח יביא דלי נוסף מיפו. הנער אברהם שהיה אז בן 13 הציע את עזרתו. פעמים אחדות כרכו את החבל מסביב לגופו ושלשלוהו למטה בגלגל והוא צלל בתוך מי הבאר והעלה את הדלי. קפיצתו הנחשונית של הנער הצילה את כל העדה מצימאון".

הנער אברהם שפירא גדל ואומץ ליבו שגילה בגיל 13 גדל יחד עימו והפך להיות הג'דע בפי חבריו או בכינויו המוכר יותר 'זקן השומרים'.

אברהם שפירא נולד באוקראינה לר' יצחק יהודי תלמיד חכם, ירא שמים וסוחר אמיד. כשהיה אברהם בן עשר עלתה המשפחה לירושלים ולאחר מכן הצטרפה למייסדי פתח תקווה. באותו זמן עברו מייסדי פתח תקווה לכפר יהודיה והקימו את יהוד, שם התרחש הסיפור בו פתחנו. כשחזרו לפתח תקווה חזרה עימם משפחת שפירא, ומיני אז חי בה אברהם שפירא עד ליום מותו.

אברהם שפירא ג'דע עם אבו קישק

בעודנו עלם צעיר השתתף בגבורה בהגנת המושבה מפני שוסים ערבים, שהיו מתנפלים עליה לעתים תכופות, והערבים זכרו את נחת זרועו. כשביקר הברון רוטשילד בארץ שימש שפירא כשומר ראשו. שפירא הקים ארגון שמירה אשר פעל בפתח תקווה וסביבתה, בהגנה על ביטחון המושבה, ובמניעת פשיעה חקלאית.

שומר ושומר מצוות

במהלך מלחמת העולם הראשונה, נבחר ליושב-ראש ועד המושבה. פעילותו כיושב ראש הוועד נקטעה כאשר נעצר בחשד לחברות בארגון ניל"י. לאחר שהועמד לדין בדמשק וזוכה, שב לפתח תקווה ונבחר שוב להיות ראש "אגודת השומרים".

תודות לאומץ-רוחו, יצא שמו לתהילה בכל רחבי הארץ ואף בין הערבים, עד כי למדו לקח, שהפוגע במושבתו של "שייח' אברהים מיכה" לא ינקה. לא פעם ואף באו אליו ראשי שבטים ערבים להישפט לפניו בסכסוכים שביניהם.

בהגנה על פתח-תקוה ביום ההתקפה הגדולה במאורעות תרפ"א (5.1921) נטל חלק פעיל בארגון ובקרבות, ולאחר שתוקפים רבים נפלו חללים נאסר על-ידי השלטון האנגלי באשמת רצח… אך יצא זכאי.

שפירא המשיך את דרך אביו ובכל פעילותו הקפיד על קלה כבחמורה, לבישת ציצית, לקח תפילין לכל מקום, הקפיד על כשרות, ושאל רב לפני כל יציאה לפעילות בשבת.

בה' בטבת תשכ"ו (28.12.65) נפטר זקן השומרים אברהם שפירא, ועל מצבתו נכתב: "… בחייו סמל גבורה ומופת לעם ישראל כולו ולפתח תקוה עירו".

==

מקורות: זכרונות א"י אברהם יערי, אנציקלופדיה לאנשי היישוב, דוד תדהר, מאמרו של ההיסטוריון משה נחמני.