14 שנות כהונה של יהושע ישי, הממונה על המועצה הדתית ירושלים, מסתיימות בימים אלו.

תחת כהונתו של ישי לא זכתה ירושלים, עיר הבירה בעלת מגוון הזרמים והמגזרים העצום שבה, להרכב מועצה דמוקרטי נבחר ומגוון, ותושבות העיר נאלצו להתמודד עם אפליה מושרשת נגדן.

על אף שיש פוליטיקאים המעדיפים להתעלם מכך, חשוב לדעת כי תכליתה של מועצה דתית על פי החוק הוא לשקף את הגוונים השונים באוכלוסיה כך שינתן מענה הולם לצרכיה.

ההרכב אמור להתמנות באופן סמי דמוקרטי, על ידי נציגים שונים מטעם הרשות המקומית, הרבנות המקומית והשר לשירותי דת, על מנת לתת לתושבים ולתושבות המקומיים "קול", קצת בדומה לבחירת ראשי רשויות מקומיות.

בניין המועצה הדתית בירושלים (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

את זה אפילו אמר בית המשפט העליון בהזדמנויות שונות. כפי שלא היינו רוצים ועדה קרואה בעיר או במועצה המקומית בה אנו גרים אלא ראש/ת עיר ומועצת עיר שאנחנו בחרנו ומייצגת את רצון התושבים, די ברור שלא נרצה ממונים שנבחרו מלמעלה ושהנאמנות שלהם היא בראש ובראשונה לפוליטיקאים הממנים, והרבה פחות לתושבים ולצרכיהם.

במקרה של ישי, גם לאחר שהמליצה וועדת המשרד לשירותי דת, לסיים את מינויו של ישי, סרב השר הקודם, יעקב אביטן, לפטרו מתפקידו. בשל תפקידו כממונה ולא כעובד מן המניין לא ניתן היה להעמידו לדין משמעתי בעקבות תלונות שהתקבלו. לא עזר גם דו"ח מבקר המדינה שהצביע עליו ולא עזרו הפרסומים. המועצה הדתית של ירושלים נלקחה בשבי ולתושבים לא היתה אפשרות להשפיע וגם לא לקבל ייצוג הוגן.

בחודש אפריל האחרון פנינו בארגון עתים, המסייע לתושבות ולתושבים במפגש עם הממסד הדתי, אל ישי ואל המשרד לשירותי דת בשל פרסום מכרזים מפלים לתפקידים במועצה הדתית ירושלים. במכרזים אלו הועלו דרישות שונות ומשונות שתכליתן מציאת מועמד גבר, נשוי, מעל גיל 30, "בעל חזות של בן תורה" וכמובן גולת הכותרת של שניים מן המכרזים הנ"ל – "בעל זקן". שהרי ידוע, כי אישה אינה מסוגלת לשמש בתפקיד מפקחת כשרות, אם אין לה זקן.

הטובלת הייתה במצב רוח סוער ובכייני

בעקבות פניית "עתים" המשרד לשירותי דת הקפיא את המכרזים הנ"ל ואף דרש הבהרות מישי, אך למרות כל זאת, ניכר היה כי המועצה הדתית ירושלים מתעקשת להתייחס אל תושבות העיר כאל סרח עודף. אל מרכז הסיוע של עתים המשיכו לזרום פניות ותלונות על המועצה הדתית, בין השאר טענות רבות על הפרת זכויות של טובלות במקוואות ירושלים.

(צילום: גרשון אליסון/ פלאש 90)

על אחת הפניות, שעסקה בטובלת שבקשתה לטבול לבד סורבה, הגיב בהכחשה מנהל אגף המקוואות החדש כי "הטובלת הייתה במצב רוח סוער ובכייני דבר שהוא שכיח אצל טובלות בשנה הראשונה… בפרט אצל כלות ונשים צעירות".

זוהי רק דוגמה קטנה מיני רבות שמעידה על היחס במועצה הדתית ירושלים לנשים בביטול וכהיסטריות. דוגמה נוספת ליחס המזלזל היא סגירת המקוואות בערב יום כיפור האחרון, בניגוד למנהג ותיק של רבות מנשות ירושלים ולרצונן להטהר לפני היום הקדוש, כי לטענת המועצה הדתית יש בזה "חשש פריצות".

החלטתו של השר מתן כהנא לסיים את כהונתו של ישי, בין היתר לאחר מכתב עתים בנדון שנשלח ביוני האחרון, היא מבורכת ולא בכדי התייחס השר במכתבו לישי לעניין פרסום המכרזים המפלים.

כל הכבוד לשר, וזאת ההזדמנות להזכיר ולזכור כי הבעיה היא לא רק בראש המועצה הדתית הממונה בירושלים, אלא בכל המועצות הדתיות – יש לחתור לשיוויון וייצוג של כלל האוכלוסייה.

המועצות הדתיות אמורות לשרת את כל תושבי המועצה- דתיים, חרדים, חילונים ומסורתיים ויש לשמור על ייצוג הולם מגדרי ומגזרי כאחד. תכלית זו יכולה להתקיים באמת רק בהקפדה על הליך בחירה דמוקרטי. וכבר ראינו מי נפגעות ראשונות כשלא נותנים לציבור הרחב קול.

כולנו בעתים מלאי תקווה שזוהי רק הסנונית הראשונה המבשרת על מציאות חדשה שבה המועצה הדתית תשקף את מגוון תושביה ותושבותיה ונראה יותר נשים המנהלות את אגף המקוואות ונמצאות במוקדי קבלת ההחלטות, קל וחומר כשמדובר בנושאים הקשורים אליהן באופן ישיר.

 

עו"ד מאירה פרידמן היא יועצת משפטית במחלקה המשפטית של ארגון "עתים"