הזמרת והיוצרת יובל דיין, פרסמה בחשבון האינסטגרם שלה פוסט אישי, בו חשפה את הבקשה בנר שמיני של חנוכה שנה שעברה.
תחת הכותרת "הבטחתי ואני מקיימת", סיפרה דיין על הרגע בו החליטה לקבל על עצמה להפסיק להתלבש חשוף.
"לפני כמה שנים יצא השיר 'תשאל את המים' והתנגן לו בתחנות השונות", פתחה דיין. "פתאום קיבלתי טלפון מחברה רחוקה, שהתנחמה בזה ש"איזה כיף שהנשמה שלך מולחנת, ואני יכולה פשוט תמיד לשמוע אותה ולדעת מה עובר עליך'".
דיין חשפה את התחושות שלה בעקבות אותה שיחה, וכתבה: "התכווצתי. הרגשתי עירומה במידה מסויימת, שלקחו לי. ששום דבר לא נשאר לי לעצמי. אז הפסקתי ללכת עם טישרטס. זה גם הסתדר לי טוב, סובלת מקור אז תמיד איזה ג'קט גינס על הכתף. וככה המחשבה הזו טיילה בי, אבל לא ייחסתי לה יותר מדי חשיבות".
דיין המשיכה לספר וכתבה: "עברו השנים. רבדים בתוכי נבנו, הלכו והתחזקו. התחלתי עבודה פנימית אינטנסיבית, תקראו לזה חזרה בתשובה, אני יודעת שבכל בוקר אני מנסה להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמי, ובכל ערב אני עושה חשבון נפש על מה שלא עלה בידי. אתם רואים בעיקר צדדים מאופרים וערוכים שלי, אבל סמכו עלי שאני יודעת להרים טונים, אבל הכי חשוב: אני בתנועה".
דיין סיפרה על החיבור שלה ליהדות: "בחגים אני הכי שמחה ובשבתות הכי רגועה. ובכלל, נהיה בי מקום. הרבה מושגים ישנים מתפרקים להם, ואחרים נבנים במקומם. יש גם הרבה רגעים מצחיקים ומרגשים, וצריך לאט לאט להלך בין הטיפות, לא להלחיץ את ההורים ובעיקר לחייך חזק לכולם, גם כשלעתים יש נימה לעגנית, גם כשמתחילים למלמל אחרי השירותים וכשמוסיפים ברוך ה' אחרי כל כמה מילים. הרצון לשמור חזק על הדבר הזה שמתחיל לנבוט בי, ומאיר אליי ומשמח אותי, אל מול הבחוץ – "אבל פעם היית הולכת עם ג'ינסים, מה קרה?'".
בשלב הזה חשפה דיין את הבקשה שלה בנר שמיני של חנוכה בשנה שעברה: "נר שמיני 2020. בדיוק שנה מהיום, אני בדירה שלי ברמת השרון, שיא הקורונה. מדליקה חנוכייה לבד. אין אירועי חנוכה, אין הרבה חיכוך עם הבחוץ. מקסימום כמה זומים בנעלי בית, ומסקרה שהתעצלתי למרוח".
"אין הרגשה של במה, של פגישות, של פוזה. של להתנהג לפי ולהיות כמו שמצפים. יש אותי, את הנרות, וגשם חזק שמכה על החלון. שמעתי שבנר השמיני כדאי להתפלל הרבה, שזה כל העניין של חנוכה, אמרתי מה יש לי להפסיד, גם ככה זה רק אני והנרות פה. ואף אחד לא מקשיב, אז אבקש. ואם זה יתגשם זה לא באשמתי…אז שאלתי את עצמי, יובל, מה את רוצה? מה חסר לך? עכשיו כשאת ככה עם עצמך בבית ואף אחד לא רואה?".
"ואז ביקשתי להיות צנועה", כתבה דיין. "אבל באמת, באמת באמת באמת מבפנים. מהעומק של הדבר, מהלב של הגזע של ההחלטה. ביקשתי לשמור לי משהו לעצמי. ביקשתי לשמור על עצמי".
"עברה עליי שנה של מלא בגדים מכוערים וגדולים, כי המחשבה הראשונה של להיות צנועה זה פשוט לטשטש כל זכר למתאר גוף, של לחץ גדול מהסביבה שאהפוך למכוערת. שזהו נגמרו החיים. אבל יש שני מלאכים שביקשו לא להיות מתוייגים, אחת תמכה מאחור ואחד מלפנים, וחברים, זה קרה. הגשמתי, סימנתי והגעתי".
את הפוסט חתמה דיין במסר לעוקביה וכתבה: "לא נכנעתי לבחוץ, את היהלומים הכי יקרים שלנו אנחנו שומרים עמוק בפנים, עוטפים ומכסים. גם אם אתם לא מסכימים עם צניעות חיצונית, אני בטוחה שפנימית כולנו אוהבים. ובכלל, כשחלומות מתגשמים להם ככה, באמצע החיים זאת אחלה סיבה להגיע לעולם הזה".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
