היום בהיסטוריה: א' בטבת – יוסף לישנסקי עולה לגרדום

יוסף לישנסקי נולד באוקראינה. הוא ואביו, יעקב-טוביה עלו ארצה לאחר אסון שפקד את המשפחה. יוסף גדל בבית דודתו במטולה ובשל היותו מצטיין בלימודים נשלח ללמוד בגימנסיה בירושלים, אך בשל המצוקה הכלכלית נאלץ לחזור לעזור במשק.

כבעל כישורי רכיבה והכרות עם ערביי הסביבה יוסף יכול היה להיות מהשומרים המעולים בארגון "השומר" אך נדחה מכיוון שנחשב לבורגני בעיני חברי השומר שנמנו על הפועלים-המהפכנים.

יוסף לישנסקי עם משפחתו בימי 'המגן'

במקום השומר, יוסף הקים את ארגון "המגן" שפעל ושמר על מושבות הדרום, עקרון, רוחמה, גדרה ובאר טוביה, בהן ארגון השומר לא פעל.

יוסף שימש כמוכתר של רוחמה ובשל כך הגיע לכלא באר שבע שבו היה כלוא אבשלום פיינברג מראשי ניל"י. אבשלום פנה ליוסף שיודיע לאהרון אהרונסון על מאסרו ובהמשך ביקש שיעביר מכתב לנעמן בלקינד. כך למעשה גויס יוסף לישנסקי למחתרת ניל"י.

לאחר נתק ארוך מהבריטים יצאו יוסף ואבשלום רכובים על סוסים למצרים לחדש את הקשר. בדרכם למצרים הותקפו ע"י בדואים אבשלום נהרג ויוסף נפצע ונמלט.

כשחזר יוסף לזכרון יעקב הפך ליד ימינה של שרה אהרונסון ומראשי המחתרת. כשיצא נעמן בליקנד לחפש את בן דודו אבשלום הוא נתפס ע"י התורכים, עונה והסגיר את חברי המחתרת.

בסוכות תרע"ח (10.1917) צרו התורכים על זכרון ותבעו מהתושבים להסגיר את חברי ניל"י, שרה שלחה את יוסף עם מעט כסף ונשק להרים ויוסף הפך לנרדף בארצו.

הוא נדד ממקום למקום. בדרכו צפונה נאסף ע"י אנשי "השומר", כשבעגלתם כסף וזהב שהשיגו אנשי ניל"י מהבריטים לטובת היישוב. כשהגיעו אנשי "השומר" לאזור מפל התנור ירו ביוסף הבורח אך רק פצעוהו. משם נמלט יוסף דרומה לפתח תקווה בדרכו למצרים לבריטים. באזור פלמחים תפסו אותו שוטרים תורכים והעבירו אותו לכלא בדמשק.

נעמן בלקינד (מימין) ויוסף לישנסקי תלויים בדמשק

בא' בטבת תרע"ח, נר שביעי של חנוכה (16.12.1917) כשהבריטים כבר נמצאים בירושלים הובלו יוסף ונעמן בליקינד לגרדום.

יוסף לישנסקי שחלם ולחם להחליף את השלטון נרדף ע"י אחיו בשל חלומותיו, כתב לאהרון אהרונוסון בימי מנוסתו: "מי ייתן ונהיה עם חופשי בארצו ועל אדמתו, נגילה ונשמחה עם ידידינו ויהודינו, גם אלה הרודפים אותנו".