אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

למה ג'ו עמר שר דווקא את 'מעוז צור' האשכנזי?

בשנת 1957 התארח החזן והפייטן ג'ו עמר בבית הנשיא להדלקת נרות חנוכה. אחרי שברך ושר 'הנרות הללו' בנוסח מרוקו, עבר לשיר את 'מעוז צור' דווקא בלחן האשכנזי ובכך הפך אותו לפופולרי גם בקרב יוצאי עדות המזרח

למה ג'ו עמר שר דווקא את 'מעוז צור' האשכנזי?
  עטיפת התקליט של ג'ו עמר

ג'ו עמר והנשיא יצחק בן צבי שרים "מעוז צור"

באוסף המוזיקה של הספרייה הלאומית שמורות הקלטות שידור של קול ישראל מן השנים הראשונות למדינה. קול ישראל, התחנה היחידה של אותם הימים, שימשה כלי להפצת ידע וגם להנחלת שפה, מסורת ותרבות. האזנה להקלטות משנות החמישים של המאה העשרים חושפת דקויות של יחסים בין קבוצות חברתיות ומאירה מאמצים מכוונים שנעשו לבניית חברה ישראלית חדשה בארץ.

עוד באותו נושא

השיר המקורי: 30 שנה לפני 'מוריה' של אברהם פריד

פריט מעניין אחד מן האוסף הזה הוא תקליט שידור שעליו נרשם בכתב יד "הדלקת נרות ומעוז צור, הוקלט בבית הנשיא 1957" (ההעתקה על התקליט נעשתה בינואר 1958):

ג'ו עמר שר שירי חנוכה בבית הנשיא (באדיבות ארכיון המוסיקה והצליל של הספרייה הלאומית)

המבצעים הם הזמר ג'ו עמר ומקהלת "שיר מזמור" בניצוח יוסף בן ישראל. את הזמרים מלווים אקורדיון, תוף וכלי פריטה שנשמע כמנדולינה או עוּד. כלי זה פותח את ההקלטה באלתור חופשי ואז נכנס קולו הבהיר והמוכר של ג'ו עמר ושר בסלסול ארוך את שתי הברכות "להדליק נר חנוכה" ו"שעשה נסים לאבותינו". בתום שתי הברכות עונה המקהלה יחדיו "אמן" ופוצחת בשירת "הנרות הללו". את ההקלטה מסיימת שירת "מעוז צור" בלחנו הידוע ביותר בארץ.

על התקליט מצוין רק "נעימה מזרחית – עבוד, בן ישראל" ללא מידע נוסף על מקור המנגינות. עם זאת, מן המידע הרשום על המדבקה העגולה שעל התקליט ומן ההקלטה עצמה אפשר ללמוד לא מעט. ראשית, סגנון שירתו של ג'ו עמר, שעלה ממרוקו רק שנה או שנתיים קודם לכן, הוא טיפוסי לשירה האנדלוסית. עשיר, מסולסל, מלודי ורך. אפשר שליוסף בן ישראל הייתה יד בעיבוד. אחרי הכל, רק שנים אחדות קודם לכן הוא הקים בקול ישראל את המדור לפולקלור ומוסיקה מזרחית ופעל נמרצות לקידום מוזיקאים מזרחיים צעירים – ביניהם הזמר הצעיר ג'ו עמר. אך נוסח הברכות בבסיסו מתאים למסורת השירה המרוקאית וכנראה היה הנוסח המוכר לעמר מהבית.

את מנגינת השיר "הנרות הללו" לא מצאנו עד כה במקורות מוקדמים יותר, אבל הוא מופיע בהקלטות מאוחרות יותר של ג'ו עמר בקול ישראל, וכן בתקליט שהוציא ב-1960 בשם "פרקי חזנות מזרחיים". כלומר, כנראה שזהו לחן שעמר הביא איתו ממרוקו או הלחין בעצמו.

מיד אחרי סיום השיר הזה, שרה המקהלה את הפיוט המקובל "מעוז צור" בלחנו המפורסם והמוכר ביותר בארץ, ובהאזנה זהירה ניתן לשמוע גם את ג'ו עמר משתתף, אם כי בשירה בקול נמוך ולא בולט.

לכאורה, אין שום דבר משונה. מה מוכר ומקובל וצפוי יותר מלסיים הדלקת נרות ממלכתית בשירת מעוז צור בלחן הידוע? זאת ועוד, שיטוט קל בין הקלטות קול ישראל שבספרייה מעלה שקיימות לא מעט הקלטות כאלה, באותה תקופה וגם מאוחר יותר, עם חזנים וזמרים אחרים כמו יגאל בן חיים או אורי שבח, שבהן שרים הדלקת נרות בסגנון ספרדי או מזרחי עם מקהלה ואף תזמורת ומסיימים ב"מעוז צור".

מעוז צור הוא פיוט אשכנזי עם שרשים מגרמניה

אלא שהפיוט "מעוז צור", הוא פיוט אשכנזי! מקורו באשכנז, כלומר גרמניה וסביבתה. מילותיו, המתוארכות לתקופת מסעי הצלב (המחצית השנייה של המאה ה-12, ככל הנראה) מתארות פרקים בתולדות העם היהודי, מיציאת מצרים, עבור בגלות בבל ועד ימי החשמונאים ומביעות תפילה ותקווה לגאולה ולהשבת בית המקדש על כנו. צורת הפיוט – הבתים, השורות והחריזה – מעידה על שילוב של יסודות פייטניים אשכנזיים וספרדיים, כתוצאה מן ההשפעה של שירת ספרד באותה תקופה על הפיוט האשכנזי. על אופן כתיבת הפיוט ותארוכו אפשר לקרוא במאמרו של אברהם פרנקל "הזמר על הצלת וורמייזא וזמן חיבורו של מעוז צור" (המעיין, טבת תשע"ד, עמ' 9 – 21).

פיוטים רבים נכתבו בימי הביניים אך ברוב המקרים איננו יודעים באיזה לחן שרו אותם. לעתים ניתן לשחזר לחן שיש לו גרסאות רבות, על סמך תפוצתו בקהילות שונות שיצאו מאותה מסורת והמשיכו אותה. במקרה של "מעוז צור" נעשו מחקרים משווים שאיתרו את מקור הלחן במנגינות עממיות או דתיות מגרמניה ובוהמיה של המאה ה-16, אולי אפילו ה-15. יש טוענים שתחילת הלחן לקוחה ממזמור מהכנסייה הלותרנית, והמשכו משני שירים עממיים. ניתן לקרוא על כך ביתר פירוט במאמרו של חנוך אבנארי "נעימת "מעוז צור" – חידושים בתולדותיה" (כתב העת תצליל מס' 7, תשכ"ז) וגם בבלוג של דוד אסף גלגולו של ניגון: מה למרטין לותר ול'מעוז צור' ("עונג שבת" 29 בנובמבר 2013).

עוד באותו נושא

שווה האזנה: 'מעוז צור' כפי שעוד לא הכרתם• צפו

זאת ועוד. בכתביהם של חזנים אשכנזים מן המאה ה-19 אנו מוצאים עדויות מובהקות לכך שהיה מקובל לשלב את מנגינת מעוז צור בתוך התפילה בימי החנוכה: במלים "הודו לה' כי טוב" או "אנא ה' הושיעה נא" בתוך תפילת ההלל הנאמרת בכל יום מימי החג, בברכת כהנים, בפיוט לכה דודי בשבת חנוכה, ועוד ועוד. הנה לדוגמה קטע מן הספר "שירי בית ה'" של החזן הירש ויינטראוב מלייפציג, 1859:

תווים לאנא ה' בהלל לשבת חנוכה (באדיבות ארכיון המוסיקה והצליל של הספרייה הלאומית)

הליטורגיה האשכנזית משופעת במנגינות שהן ייחודיות לתאריכים, לתקופות ולאירועים בלוח השנה העברי. מנגינות ייחודיות אלה מתפקדות כמסמנים מובהקים, והשימוש בהן בתפילה מסמן לקהילה שהחודש, החג או האירוע קרבים ובאים או כבר הגיעו. חוקר המוזיקה היהודית, א"צ אידלסון כותב בספרו מ-1929 על לחנים של פיוטים "עונתיים" כאלה, ששימשו למשל לשירת "לכה דודי" בשבתות לפני תשעה באב (לחן "אלי ציון"), פסח (לחן "אדיר הוא") או חנוכה (לחן "מעוז צור" – זה המוכר לנו עד היום).

עוד באותו נושא

מדהים: אסף 71 מנגינות שונות ל'שיר המעלות'


5

מה עושה פיוט אשכנזי בביצוע של זמר מזרחי?

כעת, משביססנו את מקורו וזהותו האשכנזיים של הפיוט מעוז צור, עלינו לחזור אל ג'ו עמר והמקהלה המזרחית "מזמור שיר" ולשאול – מה עושה פיוט אשכנזי כל כך בביצוע של זמר ומקהלה מזרחיים? האם העובדה שמדובר בהדלקת נרות בבית הנשיא – יצחק בן צבי, שהיה ידוע כחוקר יהדות המזרח – השפיעה על הבחירה לשלב מסורות ספרדיות ואשכנזיות? ואולי בכלל הלחן הזה היה מוכר ליהודי צפון אפריקה דרך בתי הספר של אליאנס, שמוריהם באו מאירופה, או שליחים לבתי כנסת או לתנועות נוער? זהו נושא מרתק שראוי למאמר נפרד.

אפשר גם שהלחן הזה הוא בפשטות מוצלח מאוד, פשוט וקליט ועובדה היא שעל אף שקיימים לו לחנים אחרים (אפילו לג'ו עמר בתקליטו המסחרי יש לחן אחר, שהלחין יוסף בן ישראל) לא קמו לו עד היום מתחרים שאיימו על בכורתו ובלעדיותו.

מה שבוודאי ידוע לנו הוא, שבמהלך תקופת היישוב וגם לאחר קום המדינה, הייתה מגמה להפיץ ניגונים, ישנים וחדשים, שיוכלו לשמש במוסדות החינוך ובתנועות הנוער ולהנחיל אותם באופן פעיל לציבור. יש מקום לשער ששירת "מעוז צור" בניגון האשכנזי המוכר, בהדלקת נרות ייצוגית בבית הנשיא בירושלים, ששודרה לציבור בישראל ברשת הרדיו היחידה – קול ישראל – השפיעה על תפוצתו של הלחן הזה בקרב תושבי המדינה הקטנה והמתפתחת והייתה שלב חשוב בהפיכתו מ"אשכנזי" ל"ישראלי".

==

לעוד סיפורים היסטוריים מעניינים – כנסו לבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו