אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הסוד הכמוס: מפעל הנשק מתחת לגבעת הקיבוצים

בין המכבסה למאפייה, מתחת לאדמה ובלב קיבוץ, שכן מפעל חשאי עצום בשירות "ההגנה". בית חרושת לייצור תחמושת שפעל במשך כשלוש שנים, כמעט ללא הפסקה, מתחת לבית התינוקות ולגן הירק. זהו סיפורו של מכון איילון, שתוצרתו הכריעה את גורל הקמת מדינת ישראל

הסוד הכמוס: מפעל הנשק מתחת לגבעת הקיבוצים
  עובדות במכון איילון. (חברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרים)

לכבוד שבוע המורשת הלאומי, החל במקביל לחג הגבורה של חנוכה, אנחנו מספרים פה את סיפורו של מפעל הנשק הגדול שהסתתר מתחת ל'גבעת הקיבוצים' הסמוכה לרחובות.

הכתבה מבוססת על החוברת "מכון איילון – גבעת הקיבוצים רחובות", בהוצאת החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרים. ואתם מוזמנים לבקר באתרים השונים במסגרת 'שבוע המורשת הלאומי'.

מכון איילון מתחת לאדמה

מתחת לבתי הילדים, לגן הירק ולמכבסה, מתחת למבני המשק התמים למראה ב"גבעת הקיבוצים" בעבע והסתתר סוד גדול, שגילויו יכול היה להכריע את גורלה של מדינת ישראל.

מדי בוקר, בשעה 7:00, מיהרו 45 צעירות וצעירים, בני המשק, למכבסה של היישוב, ובכך סיכנו את חייהם למען המדינה שבדרך. הם נעלמו בתוכה ולא שבו עד לשעת ארוחת הצהריים. למעשה, הם נבלעו בבטן האדמה, שם הסתתר בית חרושת לייצור נשק עבור "ההגנה", במסגרת הפרוייקט הסודי "מכון איילון". כן, כן, זה לא סיפור בדיוני – בתוך המכבסה התמימה למראה הסתתר פתח הכניסה לבית החרושת הגדול, שייצר נשק ללחימה בשלטון הבריטי ובטרור הערבי.

המשק כולו, שהוקם על גבעת הקיבוצים בסמוך לרחובות, שימש כמסווה למפעל הרועש ורוחש החיים, שהוקם מתחת לפני השטח בשנת 1945. רק לאחר קום המדינה נתגלה סוד קיומו. בשלוש שנות פעילותו יוצרו ב"מכון איילון כ- 2.25 מיליון כדורי 9 מ"מ שנועדו לתת המקלע "סטן", כולם מתחת לאפו המרחרח והחשדן של שלטון המנדט הבריטי. התחמושת שיוצרה במכון בסודיות ובהיחבא, הייתה חיונית ביותר ללוחמים בשלב הראשון של מלחמת העצמאות.

מתוך החוברת "מכון איילון – גבעת הקיבוצים רחובות," בהוצאת החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרים

מפת המשק. המפעל שכן מתחת לאדמה, בין המכבסה למאפייה. האם תצליחו למצוא אותן? (מתוך החוברת "מכון איילון – גבעת הקיבוצים רחובות," בהוצאת החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרים)

משלוחי כביסה להסתרת הרעש

התעש, זרוע "ההגנה" שעסקה בייצור נשק, ייצרה באותו זמן כבר סוגים שונים של נשק, וביניהם את תת המקלע "סטן". אך בעיית המחסור בתחמושת נותרה צוואר בקבוק עד להקמת מכון איילון שמתחת לגבעת הקיבוצים. המפעל הוקם ביוזמתו של יוסף אבידר, בעזרת מכונות שהבריח מפולין יהודה ארזי, ובראשו עמד פסח איילון. הם אלו שהבינו שהדרך היחידה להפעיל בית חרושת בסדר גודל כזה היא הסוואתו מתחת לאדמה. הם חיפשו מקום לא רחוק מדי מתל אביב, וגבעת הקיבוצים התאימה בדיוק. המקום היה מבודד אך לא נידח, היה אפשר לחפור מתחתיה, וגם סיפור הכיסוי היה מתאים. במקום נערכו הכשרות לגרעיני התיישבות וכך היה אפשר לגייס את הקבוצה לעבודה במפעל.

כדי להסוות את הרעש שעלה מהמפעל בלב האדמה, היה צורך להפעיל את מכונת הכביסה ביישוב באופן רצוף, אבל כביסתם של החברים לא הספיקה, ולכן קיבלו אנשי הקיבוץ כביסה גם מאנשי רחובות, ומבית החולים ליולדות. כדי שלא יגיעו תושבים לגבעה, פעל שם בעצם שירות משלוחים, כמו במכבסה מודרנית, שהגיע למקום איסוף ברחובות. גם בתי מלאכה אחרים, כמו הנגרייה וגן הירק, שימשו כהסוואה למתרחש מתחת לרגליהם של בני ובנות היישוב.

כך ניהלו חברי הקיבוץ חיים כפולים, תחת סכנת הגילוי ולמען המדינה שבדרך. בתושייה וביצירתיות התמודדו עם בעיות ותקלות, וגם עם חששות מהנזק שייגרם להם. מלכתחילה העבודה עם אבק שריפה מתחת לאדמה הייתה כרוכה בסיכונים. אך היו גם סכנות מעבר לסיכוי שהכל יתפוצץ לפתע. כך למשל, סיפרה יהודית איילון, מנשות הקבוצה: "נולדו לנו ילדים שהזימו את השמועה כי העיסוק בעופרת וביציקתה עלול לגרום לאין אונות לבחורים".

שזופים גם בחורף

תנאי העבודה מתחת לאדמה לא היו פשוטים, גם מעבר לרעש המכונות הבלתי פוסק. העובדים שהו כל היום במעבה האדמה, ללא אור שמש ואוויר צח, והדבר השפיע על בריאותם. יותר ויותר מהם סבלו מכאבי ראש, ממיחושי עיניים ומחולשה כללית, עד שמנהל המכון פנה לרופא הראשי של "ההגנה", ד"ר יוסף קוט, שהגיע לסיור במקום. הדוקטור חזר עם המלצה: על העובדים להיחשף לנורת קוורץ במשך מספר דקות בכל יום. כך קרה שגם בעיצומו של החורף, נראו עובדי המכון שזופים "כאילו הגיעו מהריביירה", כך נאמר עליהם. בנוסף, הורה רופא "ההגנה" לעובדים לשתות הרבה חלב, לבלוע שמן דגים בשביל הויטמינים ולאכול הרבה בשר.

גם העובדה שהכניסה השנייה למכון הסודי הייתה במאפיית הקיבוץ הייתה מקור לא קטן לחרדה בריאותית. את הלחם נאלצו לאפות רק בשעות הלילה או כשלא עבדו למטה, משום שעשן התנור היה נכנס יחד עם אוויר חם, דרך הארובה, לתוך המכון. יוסף בליט, מחברי קבוצת הפלמ"ח שהגיעו לגבעה, סיפר: "לילה אחד עבדתי במאפייה. הסקתי את התנור בחום גבוה ופניתי להכנת עיסת בצק ללחם. בעוד אני שקוע בעבודה, התפרצו למאפייה שני בחורים שלא הכרתים כלל והם צועקים עליי: 'השתגעת?! יכולת להורגנו. כמעט נחנקנו שם למטה!!!' ואכן הסתבר כי היו אלו שני 'סליקרים' מ'ההגנה' שהגיעו לאפס כלי נשק בחדר הירי בחלקה, אלא ששכחו להודיע לי על כך…".

מתוך החוברת "מכון איילון – גבעת הקיבוצים רחובות," בהוצאת החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרים

אנשים יוצאים מהאדמה

לאנשים שהסתובבו בקיבוץ וחיו בו, אך לא ידעו על קיום "המכון", קראו החברים "ג'ירפים". אחת מהן, שרה'לה, ביקשה לכבס יום אחד את בגדיה במכבסה, שהיתה ריקה, בגלל שעובדי המכון היו אמורים לצאת בקרוב מהפתח הסודי לארוחת הצהריים: "שרה'לה 'הג'ירפה' הניחה את כביסתה בכיור הבטון, הוסיפה סבון ופתחה את הברז… באותו רגע לחצו על הכפתור החשמלי הנסתר מאחורי המאפייה. בקול קרקוש ודפיקות חזקות התרוממה מכונת הכביסה, כנגד פניה הנדהמות של שרה'לה, הסתובבה על צירה, חור נפער ברצפה ואנשים החלו יוצאים מתוכו… היא פרצה בצעקות 'אנשים יוצאים מהאדמה! אנשים יוצאים מהאדמה!', מעדה ונפלה. שמעה אותה אסתר, שהייתה אחראית באותו יום על המכבסה, רצה פנימה ושפכה על פניה החיוורות דלי עם מים כדי לאוששה, אך היו אלה מי סבון…". למחרת כבר צירפו את שרה'לה המסכנה לעבודה במפעל, וכך שמרו על סודו מפני 'ג'ירפים' אחרים שמסתובבים בשטח.

ומה לגבי קרובי משפחה, או סתם אורחים שביקשו להגיע לביקור? לפטור בלא כלום אי אפשר, אך חברי הקיבוץ מצאו תחבולה נאה. "חדשות לבקרים היו מופיעות על השער שלנו כל מיני הודעות: 'מחלת הפה והטלפיים', 'דֶבֶר עופות', 'מחלת תינוקות', 'הסגר' וכו', הכל כדי להרחיק אנשים מן המקום", סיפרה אשת הקבוצה יהודית איילון. ביישוב ודאי פשטה השמועה על הקבוצה חסרת המזל שכל כך הרבה צרות פקדו אותה.

יוצאים לאור

בסוף חודש יוני 1948, אחרי יציאת הבריטים מארץ ישראל, התרחקה הסכנה ממרכז הארץ. כבר התייתר הצורך לעבוד מתחת לאדמה. אחרי שלוש שנות פעילות מאומצת הועברו המכונות לייצור הכדורים ממכון איילון למפעלים אחרים. בני הקבוצה האמיצים, שהתיישבו במקום במשך כל תקופת הפרויקט, עוזבים את הגבעה בספטמבר 1949 ומתיישבים על אדמת כבארה, בין כרמל וים. שם הקיבוץ – "מעגן מיכאל". את מקומם בגבעת הקיבוצים תפס חיל המדע, והסודיות שאפפה את המקום נשמרה. גבעת הקיבוצים עברה ידיים רבות. בין היתר של המנהלת להקמת הכור האטומי ושל מכון ויצמן. בין המפעלים עתירי הידע של המכון, הסתתר סודו של "מכון איילון" והמתין לגילויו.

רק ב-1975, שלושים שנה אחרי שהתחיל מכון איילון לפעול, נחשף ברבים סיפורו המדהים של המקום. רכזת סניף רחובות בחברה להגנת הטבע ביקשה להכין סיור שיקדם שימור אתרים בסביבת העיר. כשאספה חומר מקדים לקראת הסיור, גילתה את המידע על הסוד הגדול של גבעת הקיבוצים. בעקבות הגילוי התבררה חשיבות המקום ושימורו, וב- 29.10.1987, נחנך האתר רשמית כאתר שימור לאומי.

==

בואו לבקר במכון איילון בחג החנוכה במסגרת "שבוע המורשת בישראל 2021". סיפורים היסטוריים נוספים ופרטים על שבוע המורשת – באתר הספרייה הלאומית

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
7 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
גם ביבי עבד...
אליהו הנביא | 28-11-2021 15:11
גם ביבי עבד שם....
...עד הכתבה...
ביבי המסית הראשי | 30-11-2021 6:47
...עד הכתבה הייתי בטוח שביבי גירש את הבריטים והביס את צבאות ערב עם חרבו בנו ידיו
2
הייתי שם מעניין...
יגאל | 28-11-2021 20:35
הייתי שם מעניין קחו את הילדים/ נכדים במקום המופעים ה..
3
סוף סןף זוכרים...
תרומת הקיבוצים האדירה להקמת המדינה ובנייתה נשכחה....עצוב | 28-11-2021 21:04
סוף סןף זוכרים את ההיסטוריה
4
עוד הוכחה לכל...
ג.ש | 29-11-2021 4:47
עוד הוכחה לכל המלעיזים ושונאי הקיבוצים שביזכותם אתם האוכלי חינם חיים כאן!! קצת היסטוריה לא תזיק לכם שונאי אדם. וכמו שנאמר פעם: ומה אתם עשיתם לטובת ישראל????
5
עדכונים / תיקונים
צפורה דגן - ציפקה | 29-11-2021 9:36
לרני - בוקר טוב ! תודה לחלק מהתיקונים והעדכונים שהכנסתם לנוסח הנוכחי ! אולם אין זה מספיק, יש לדייק במילים ובניסוח - למילה כתובה כח ומשמעות וחשוב לדייק !! 1. המכון לא פעל מתחת לבית ילדים ולא מתחת לגן ירק שהיה מחוץ לתחום המשק, מעבר לגדר הקיבוץ, במרחב הפתוח !! 2. המכון הוקם ופעל רק בתחום שבין ביתן המכבסה לביתן המאפיה. ביניהם, מעל למכון היה שטח חבלים ליבוש כביסה בלבד !! 3. העובדים במכון לא היו בני המשק, אף כי לפעמים זה ביטוי מקובל לחברי קיבוץ, אך כאן עדיף הדיוק והשימוש במונח: חברי המשק ולא 'בני המשק' !! וראוי להוסיף גם: חברי המשק ועובדי תעש' ההגנה במחתרת !! 4. לא נכון שירדנו בבקר ונבלענו באדמה עד לצהרים... !! ירדנו בבקר וכעבור כשעה וחצי עלינו לארוחת הבוקר ופעם שנייה עלינו לארוחת הצהרים !! 5. יש לדייק בהגדרת מטרת הקמת המכון: היה זה מכון ליצור תחמושת בלבד (!) ולא ליצור נשק, כפי שכתבתם !! 6. קבלת כביסה מתושבי המושבה רחובות, הייתה לתקופה קצרה בלבד. עיקר הכביסה הייתה בקבלה יום-יומית של כביסה מבית היולדות שהיה במושבה רחובות !! זה היווה גם מקור הכנסה לקבוצה שבגבעה !! 7. נא לעדכן - לא היה זה 'בית חולים', כפי שכתבתם, אלא בית יולדות !! 8. עזבו את גן הירק הקטן שהיה מעבר לגדר הקיבוץ ושימש לצרכי הקבוצה בלבד !! 9. מה הקשקוש שצץ אחרי שנים רבות כבדיחה על פוריות הבחורים... עדיף שתראו רשימה, כמה חברים שעבדו במכון ולימים נפטרו מסוגי סרטן שונים ... האם אי-פעם חשבתם על כך... 10. לא שתינו שמן דגים !! בהפסקת 10.30 קיבלנו טיפות ויטמינים A.D. לחיזוק העצמות -כן, קיבלנו רק טיפות בודדות !! זה (טיפות רבות מידי מהוות בעיה... ולא חיזוק בריאותי - צ.ד. תזונאית). הטיפות ניתנו ביחד עם כוס החלב השנייה, ליד המכונות, מתחת לאדמה !! 11. לא קיבלנו שום תוספת בשר !! הבשר היה במחסור ובקצבה !! (עד כדי כך שבשלב מסוים רכשנו בסודיות רבה בשר גמלים... 12. מה הקישקוש באשר לשרהל'ה שהתעלפה, מעדה, נפלה... האם לא פשוט יותר לכתוב נבהלה / נבהלה מאד... ולמחרת כבר צורפה לעבודה במכון !! ובכלל, שרהל'ה לא הייתה מסכנה כפי שכתבתם !! ואם חסר לכם מינוח, מה רע להוסיף: שרהל'ה מקבוצת חברי הפלמח שהיו בגבעה !! - פלמח אינה מילה של בושה !! נא לתקן ולעדכן - בתודה ! ציפקה - צפורה דגן מקבוצת חברי הפלמח שעבדו במכון בתשז-תשח ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
6
צריך להגיד אלף...
אנחנו חייבים להיות צנועים כדי להבין את גדולת דור המייסדים | 30-11-2021 6:45
צריך להגיד אלף פעמים תודה לדור הענקים שהקים את המדינה. אנחנו קטנים לידם, ליד ההקרבה שלהם...של אנשי הרוח והמעשה, אנשי החזון והמחרשה.