הרב הצבאי הראשי לשעבר הרב אביחי רונצקי השתתף אתמול (ד') במסע שמיניסטים של בני המושבים והקיבוצים ליד מושב עידן בערבה.
בהודעה שפרסם בדף הפייסבוק שלו הגדיר הרב רונצקי את המפגש עם הנוער החילוני כחשוב ותיאר כיצד דיבר איתם על סיפור 'חנה ושבעת בניה' בה ילד קטן הכניע את הקיסר היווני ועל "גבורת בני חשמונאי, לא זו של מיגור הצבא היווני, אלא היכולת הנפשית שלהם לצאת נגד מה שהיה מקובל אז אצל בני עמם שלהם. "
את החוויה סיכם הרב רונצקי במילים: "הרגשתי שעיניים רבות ננעצות בי מתוך קשב רב לדברים. נדמה היה לי, וכך אף הבנתי אחר כך ממדריכי הקבוצה, שבדרך כלל אין הם שומעים תכני שיחות שכאלו".
בסוף הדברים הוסיף הרב רונצקי כי בקרב הקבוצה הגדולה שכללה בנים ובנות, יהודים, דרוזים ובדואים מהפזורה בנגב, למעט קבוצה אחת: "בני הנוער שלנו, הדתיים הלאומיים, נעדרו משם."
הרב רונצקי הוסיף כי שאל את עצמו: "האם ייתכן חיבור שלנו במסע כזה, האם הייתי רוצה לראות את ילדיי ונכדיי יחד עמם?" ותשובתו הייתה שלילית.
"על אף היופי של הנוער במרחבי הערבה, לצערי התשובה היא שלילית. הדבר המעכב הוא עניין הצניעות בלבוש וההתנהגות החופשית, מתירנית, בין הבנים והבנות. ערך ה'ביחד' החשוב כל כך, לא יכול לדחות מפניו ערכים בסיסיים שהם בנפשנו."
תגובות
כל כמה שעות רונצקי משווק את עצמו שוב ושוב לפירסום עצמי העיקר שישמעו אותו תאמין רונצקי בני המושבים והקיבוצים יודעים בדיוק מי אתה ומה המטרות הנפסדות שלך איש העסוק כל היום בפירסום עצמו הוא איש בעיתי ביותר אז גמרתה כבר לעזור לכל העולם ? אם סרוגים והאתרים הדתיים היו מאתרים את האנשים שרונצקי גרם להם נזקים אדירים לא הייתה רונצקי תעב הפירסום מקבל פרומיל של פירסום איש דוחה סתכל בבקשה בראי איך אתה נראה באמת הרי כולם יודעים בדיוק למה ירדת לנגב לא לשם שמיים ליישב את הנגב אלה לברוח מבעיותך האמיתיות בישובך איתמר אתה עסוק מבוקר עד ערב בבריחה יום יומית בזה את משקיעה את רוב זמנך עם עשיה אפסית כשאחרים מאחורי הקלעים עובדים קשה מאד ומה אתה עושה מטייל ומקשקש ללא הרף וחוזר על עצמך שוב ושוב, רונצקי הכל כבר לעוס עד לעייפה.
הרב הפטפטון, הפרדה בלי מנגנון שידוכים אסון סתם הקצנה
הרב רונצקי צודק ומה שאומר כתוב אצל מרן הרב קוק מידות הראי"ה צניעות:מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך-כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכחו החלש יגרמו לפרוץ במדת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחמרי. מדת האהבה והידידות, בכל הסימנים והדבורים הנוחים, הי' ראוי להיות שוה בין המינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מדת דרך-ארץ ממקומה עד שלא לשאול בשלום אשה א). הצנוע מכיר, כי לא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים כי-אם מפני התכלית הכללי היפה. דוגמתם של דברים אנו מוצאים בדעות, התרחקות הראויה וכמעט מוטבעת שלא לתור אחר מחשכות המרחיקות את המעמד המוסרי, לפעמים נראה שדוחקים את חופש הדעת, אבל מי שמכיר התכלית יבין את יקר ערך ההגבלה, ויקבל אותה באהבה.