שחרור בני הזוג אוקנין מטורקיה, הביא מכה לא קטנה לתדמית ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו.

הסיבה הראשונה, היא, שבמשך קמפיינים שרצו כאן במערכות הבחירות, נתלו שלטי חוצות המבשרים לנו שנתניהו – ליגה אחרת.

אלו לא היו רק קמפיינים, רבים האמינו שנתניהו הוא האדם היחיד בדור הזה שיכול לדבר עם פוטין מצד אחד ונשיא ארה"ב מצד שני, להסתחבק עם נרנדרה מודי ולהרים טלפון לבוריס ג'ונסון.

פתאום ראינו שגם ראש ממשלה שאינו נתניהו, יכול להתחבק עם מודי שמזמין אותו לביקור בארצו, משוחח בחום עם ביידן ועם ג'ונסון, מעמיק את היחסים עם מדינות ערב המתונות, ופותר תסבוכת מדינית מול נשיא ארדואן, הילד הרע של האזור (להוציא את אסד ושאר הצוררים שאיתם אין לנו יחסים מדיניים תקינים).

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

צילום: רשות שדות התעופה

אין ספק שחלק מהמצב המדיני המזהיר של ישראל הוא גם בגלל נתניהו, אבל הקמפיין שהוא ואין בלתו, קיבל פנצ'ר רציני השבוע.

הסיבה השנייה, היא, כמובן הפומפוזיות של מבצע חילוץ נעמה יששכר עם המטוסו של נתניהו שעבר לקחת אותה דרך רוסיה בחזרה מארה"ב, כתחנת אקספרס, ועם תמונות צמודות עם רעיית ראש הממשלה דאז שרה נתניהו, וכך כל הישג מדיני, מגלעד שליט ועד עצמותיו של זכריה באומל.

נכון גם הטלפון של לפיד ובנט למשפחת אוקנין היה מביך, אך לא באותן רמות.

המכה הייתה כל כך אדירה, שמיד אחר כך ראינו את התגיסות ברשתות החברתיות של צייצנים כחול אשר על שפת הים בקיסריה, שיאיר נתניהו מרבה להדהד, שמסבירים לנו ישר שיש הבדל אדיר בין שחרור נעמה יששכר, שנתפסה על סמים והייתה עברינית, לבין שחרור בני זוג שצילמו ארמון נשיאותי בטורקיה.

גם איש המדיה של נתניהו, טופז לוק, נרתם למשימה וצייץ: "זוג ישראלים נעצר על סלפי ברחוב, לא פחות מהשפלה לאומית. על איזה הישג מדברים כאן בדיוק?"

נעזוב את זה שצילום ארמונו של ארדואן הוא גם לא חוקי בטורקיה, וכשהליכוד בשלטון כנראה ישחררו אותך רק אם יש לך מספר גרמים של חשיש בכיס (מציע למי שמטייל במדינות כאלו, כשהליכוד בשלטון, לשים לעצמו ליתר ביטחון גרם או שניים בגרביים), מה הטענה פה בכלל? שנתניהו היה עוזב אותם לאנחות? שהיה מכריז על טורקיה מלחמה? שהיה מגייס את דני איילון לשים את השגריר הטורקי, על כיסא נמוך?

בואו ניזכר רק איך פטרונו של לוק התקשר להתנצל בפני הטורקים על תקרית המרמרה, ושילם פיצויים לתומכי הטרור שם. אותה מרמרה שקבוצה של תומכי טרור ניסתה בעזרתה לפרוץ את המצור על עזה וישראל עצרה אותם מחוץ למים הטריטוראליים שלה ושם חבלו בלוחמי השייטת בנדיטים עם מקלות, אלות וסכינים, עד שאלו נאלצו לירות בהם כדי להגן על עצמם.

כי לא מדובר כאן בביקורת לגיטימית, על האתנן שאנחנו כישראלים משלמים על חטיפה חוצפנית ובריונית של אזרחים ישראלים תמימים שיכולים לשמש בני ערובה, במדינות לא דמוקרטיות, כרוסיה וטורקיה, כי גם כאן נתניהו קבע את התקדים הזה. מדובר במיתוג של מנהיגים והנהגה.

ההצבה של נתניהו כיחיד ואין בלתו, היא אחד הדברים שיצרו את הכאוס הפוליטי האחרון, שבמידה רבה אנחנו עדיין לא לגמרי מאחוריו. למה? כי הממשלה הנוכחית נרקחה ללא לגיטימציה של חלקים גדולים מבוחרי ימינה, ויחד עם זאת מתנהל כנגדה קמפיין ארסי. נכון, זה קשור גם לתחושת הרדיפה של רבים ביחס למשפט נתניהו, אך גם במידה רבה להילה שנקשרה לו. ולא סתם, יש מי שעובד בזה ולחזק את זה.

זה לא שנתניהו לא מוכשר, אפילו מוכשר מאוד, זה הנרטיב שמדינה של 9 מיליון אזרחים, יש רק אדם אחד שיכול להנהיג אותה בשל סגולותיו, חלקן בכלל מגיות, שנתלו בו. מדינת ישראל ועוצמתה כנראה גדולים יותר ממנהיג כזה או אחר, מוכשר ככל שיהיה.

נתניהו אגב, בניגוד למקרה הזה, לאורך כהונתו, חיבל ותלש חלקים ממשרד החוץ ושם את עצמו בפורנט מעל לראש שלהם. כאן, גורמי משרד החוץ היו מעורבים, גם הנשיא הרצוג ומשרד רה"מ. הייתה עבודה של שיתוף פעולה.

לבסוף צריך להגיד, עם ביקורת על החזרת אזרחים שמסתבכים בחו"ל, או בלי, בדרך כזו, או בדרך אחרת. זה יפה שיש לנו כזו ערבות הדדית לכל ישראלי וישראלית במצוקה שנמצאים בנכר.