האם משכן הכנסת לקראת קרב נוסף סביב סוגיית קוד הלבוש בכניסה למשכן?

לב ים גונן, העוזרת של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, טוענת שהכניסה שלה היום לכנסת סורבה בגלל הלבוש שלה: "הגעתי היום למשכן הכנסת לבושה בשמלה, כאשר אחד מעובדי משמר הכנסת עיכב אותי בכניסה וביקש מעובדת נוספת לבשר לי שאני לא יכולה להיכנס בגלל אורך החצאית שלי".

גונן שלחה מכתב להנהלת הכנסת (מנכ"ל הכנסת, יו"ר הכנסת ולקצין הכנסת החדש) בדרישה למנוע מקרים כאלה ולהפריד בין מה שהיא מכנה "הקשר שבין לבוש הולם ללבוש צנוע".

בהתאם לקוד הלבוש הנוכחי חובה להגיע למשכן הכנסת במה שמוגדר "לבוש הולם ומכובד": אין להגיע בלבוש אשר אינו מכבד את משכן הכנסת, ובכלל זה גופיות, חולצות בטן, מכנסיים קצרים, חצאיות ושמלות קצרות, אימוניות (טרנינגים), כפכפים וכיו"ב. כמו כן, אין להגיע בלבוש עם כיתוב פוליטי.

גונן מזכירה את המחאה שפרצה בשנת 2017, לאחר שכניסתן של מספר יועצות פרלמנטריות נאסרה בגלל אורך השמלות והחצאיות שלהן. זכורה "מחאתו" של ח"כ מנואל טרכטנברג ('המחנה הציוני') שאף הוריד חלק מבגדיו בכניסה לכניסה כדי להזדהות עם אותן יועצות.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

"המחאה" של טרכטנברג

בזמנו הוקם צוות קוד לבוש שקבע כי קוד הלבוש של הכנסת יוותר על כנו, אך הוחלט לייצר מנגנון אכיפה הכולל מתן אזהרה טרם מניעת כניסה למשכן למי שלא עומד בו

יש לציין שקוד הלבוש לא תקף על חברי וחברות הכנסת עצמם, מכיוון שיש להם חסינות ואסור למנוע מהם כל גישה לבניין.

"לא כדי לייצר סטנדרט של צניעות"

העוזרת של זנדברג טוענת שמעבר לכך שלא ניתנה לה אזהרה והכניסה שלה למשכן נאסרה מיד, המקרה מעלה מחדש את הצורך לבחון את קוד הלבוש בכנסת, והאופן בו "שם זרקור על מין ומגדר הלובשת."

תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

לסיכום גונן אומרת: "אני פונה אליך, בשם כל החתומות והחתומים מטה, בבקשה להוציא את ההתייחסות לאורך השמלה והחצאית מקוד הלבוש של הכנסת, ולהשתמש בקוד לבוש כדי לייצר סטנדרט שהולם ומכבד מקום עבודה, ולא כדי לייצר סטנדרט של צניעות."

"יש חשיבות מיוחדת לכך שכנסת ישראל כגוף מכונן ומחוקק, שקובע את הנורמות הנהוגות במדינה, תנתק את הקשר שבין לבוש הולם ללבוש צנוע, ותשים סוף למדידת אורך החצאיות והשמלות של נשים בכל מוסד ובכל מקום עבודה."