היום בהיסטוריה: י' בכסלו – האצ"ל עובר מהגנה להתקפה
על רקע גלי העלייה שהלכו וגברו בין השנים תרצ"א – תרצ"ו דרשו הערבים משלטונות המנדט להפסיק את העלייה ולאסור מכירת קרקעות ליהודים. משלא נענו פתחו הערבים בחודש ניסן תרצ"ו (4.36) בהתקפות טרור שנמשך שלוש שנים בהפסקות עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. מאורעות אלו יקראו לימים מאורעות תרצ"ו-ט (36-39).
חברי מפקדת האצ"ל ביקשו להגיב ולפעול נגד הטרור הערבי, אך גישתו של ז'בוטינסקי הייתה להמשיך בהבלגה שהטילה ההנהלה הציונית על היישוב, כדי לשמור על חזית אחידה של יהודי הארץ.
שיתוף פעולה הדוק ניצר בין 'ההגנה' לבין האצ"ל בהגנת היישובים והשכונות של היהודים. בתל אביב חולקו עמדות הגנה וברמת הוקמה מפקדה משותפת.
"את חרפת ההבלגה גלל מעל היישוב הנוער הלאומי"
אך לאחר שועידת פיל פרסמה את מסקנותיה שהארץ תחולק בין היהודים לערבים התחדשו המהומות. חברי האצ"ל לא הסכימו להמשיך להבליג ויצאו למספר התקפות ע"מ לשבור את ההבלגה. ביום י' בכסלו תרצ"ח (14.11.37) הגיעו פעולות אלה לשיאן כשמספר מקומות ברחבי ירושלים הותקפו בבת אחת.
דוד רזיאל מפקד האצ"ל בירושלים באותם ימים הוביל את שבירת ההבלגה וקבע את יעדי הפעולה. ז'בוטנסקי העניק גיבוי מלא לפעולות האצ"ל בתנאי שלא יפגעו בנשים ובילדים.
לאחר ההתקפה בי' כסלו הופסקו התקפות הטרור למספר חודשים, והתחדשו לאחר שדוד רזיאל מונה למפקד הרשמי של האצ"ל.
יום י' כסלו נחשב באצ"ל כציון דרך למעבר מהגנה להתקפה. אומנם בתחילה ביישוב היהודי גינו את פעולות האצ"ל אך לאחר זמן הבינו כולם כי רק בשיתוף פעולה בין הפלגים נוכל להתגבר על פעולות הטרור.
בעקבות הפעולה, דוד רזיאל פרסם מכתב ארוך ובו קרא:
"את חרפת ההבלגה גלל מעל היישוב הנוער הלאומי… ולא רק הצלת כבוד הייתה כאן אלא שגם ניצני תוצאות מעשיות כבר התחילו להראות… הנשים הערביות קיללו לא את היהודים אלא את המופתי נתפרסם כרוז של סוחרים יהודים וערבים הקורא לשלום"
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
