שנתיים אחרי ההחלטה להעמידו לדין ובתום סאגה של הפעלת חסינות והסרתה, הודיע היום היועמ"ש אביחי מנדלבליט כי יגיש כתב אישום מתוקן נגד ח"כ חיים כץ מהליכוד.

במסגרת הסדר הטיעון בין הפרקליטות לכץ, הוחלט כי כץ יודה ויורשע בכתב האישום שהוגש, בעבירה של קבלת דבר כשר באמצעים אסורים והצדדים יעתרו במשותף לכך שיגזר עליו עונש של קנס כספי ומאסר על-תנאי. כץ הודיע ליועמ"ש כי הוא מוותר על חסינותו.

נזכיר כי נגד כץ הוגש בעבר כתב איום מחמיר יותר על עבירות של עבירת מרמה והפרת אמונים, אך הכנסת לא הסירה את חסינותו ובכך נמנע מהעמדה לדין. מנדלבליט הודיע כי כתב אישום נוסף בגין העלמות מס, נגנז בשל שיקולים ראייתיים.

לפי כתב האישום, אשר הוגש כאמור במסגרת הסדר טיעון, מייחס לכץ עבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים לפי סעיף 500(8) לחוק העונשין. על פי כתב האישום, כץ, אשר עמד אותה עת בראש ועדת הרווחה של כנסת ישראל, זימן לוועדה את סוחר שוק ההון מוטי בן-ארי כמומחה לשם קידום הצעת חוק בתחום פירעון אג"ח בחברות בקשיים, אך לא גילה לחברי הוועדה מידע אודות קשריו האישיים והכלכליים עם בן-ארי ואודות האינטרס הכלכלי של בן-ארי בקידום החוק.

כץ: לוקח אחריות מלאה

ח"כ חיים כץ: "בכל עשרים ושתיים שנות כהונתי בכנסת, פעלתי אך ורק לטובת אזרחי ישראל. בין היתר חוקקתי למעלה מ-180 חוקים חברתיים ומאות תקנות. לפני כעשור, כחלק מהתמודדות עם תופעת ה"תספורות" במשק, קידמתי את תיקון 44 לחוק ניירות ערך. לאחר שהבאנו את הדברים במלואם בפני היועץ המשפטי לממשלה, הוא הכיר בכך שהתיקון נעשה במטרה להיטיב עם הציבור הרחב,  שלא היה כל דופי בעצם קידומו בכנסת ובכך שלא צמח לי רווח אישי.

האישום נגדי הוא לגבי המידע שהיה עלי להביא בנסיבות העניין בפני חברי הוועדה בכנסת. אני לוקח על כך אחריות מלאה. בחמש השנים האחרונות שילמתי מחיר אישי וציבורי יקר, כי התהליך הוא העונש, ומצאתי לנכון להגיע להסדר ולשים את הפרשה מאחורי".