אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

10 דברים שלא ידעתם על חג הסיגד

היום מציינים את חג הסיגד, יום של צום, טהרה והתחדשות. במיוחד לכבוד המאורע, המורה והחנך גדעון אייך משתף 10 עובדות חשובות שככול הנראה לא ידעתם על חג הסיגד

10 דברים שלא ידעתם על חג הסיגד
  (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

זהו חג רשמי של מדינת ישראל, יותר מ-150 אלף אנשים חוגגים אותו ומוסדות ברחבי הארץ מציינים אותו – אבל מה אנחנו באמת יודעים על חג הסיגד? גיבשנו עבורכם 10 עובדות על החג הכי מסקרן ומיוחד.

  1. מקור החג: מקור החג לקוח מספר עזרא ונחמיה, פרק ט'. בו עזרא ונחמיה אספו את העם לאחר גלות בבל וכרתו ברית מחדש עם הקב"ה.

מקור החג מגיע מהפסוק הבא: "וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם: וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר וַיַּעַמְדוּ, וַיִּתְוַדּוּ עַל-חַטֹּאתֵיהֶם, וַעֲוֹנוֹת אֲבֹתֵיהֶם:וַיָּקוּמוּ עַל-עָמְדָם וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת ה' אֱ-לֹהֵיהֶם רְבִעִית הַיּוֹם וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים לַה' אֱ-לֹהֵיהֶם" (נחמיה ט, א-ג).

(צילום: פלאש 90)

מקור נוסף עליו מתבסס החג, הוא מעמד כריתת הברית ומתן התורה בהר סיני המוזכר בספר שמות.

  1. משמעות השם סיגד: מלשון סגידה, מהללה, השתחוות. השם לקוח גם הוא מספר עזרא ונחמיה, בו מתואר חג הסיגד הראשון כיום של הודיה והשתחוות לאל (בפרק ט' פסוק ג').
  2. מועד החג: בכל שנה הסיגד מצוין 50 ימים לאחר יום הכיפורים, בכ"ט במר חשוון. המועד נקבע גם הוא בהשראת שיבת ציון והזמן שבה התקיימה העצרת שערכו עזרא ונחמיה לחידוש הברית בין עם ישראל לאל.
  3. ציון הסיגד בארץ לעומת התפוצות: הסיגד הוא יום לציון כמיהה לירושלים ולארץ ישראל. לאחר העליות של יהודי אתיופיה לישראל, ההנהגה הדתית של יהדות אתיופיה החליטה כי על אף שמשמעות החג היא כיסופים לישראל ושאיפה לעלייה – לחג יש עדיין משמעות גם בארץ שהרי הגענו לישראל אך עדיין לא לירושלים של בית המקדש וגילוי השכינה, ולכן הוחלט כי הסיגד יצוין גם בישראל ויקיימו את מנהג העלייה להר בארמון הנציב המשקיף על העיר העתיקה.
  4. מסורת החג: החג מייצג את מעמד הר סיני והברית שכרתו בני ישראל עם האל. לכן בכל שנה, אחת המסורות המשמעותיות היא לעלות להר גבוה כשחזור למעמד הר סיני, כאשר נושאים על הגב והראש סלעים ואבנים. הסלעים מסמלים את העול של החטאים שאנו נושאים איתנו ואת הרצון לבקש מחילה מהאל. רק כאשר מגיעים לראש ההר ניתן להניח את האבנים על הרצפה ולבנות מתחם לכהנים.
  5. על ההר – קריאה מהמצהף קדוס: בעת ההגעה להר, כהני הדת מוציאים את ספר "האורית" מהבד העוטף אותו. הכהן הגדול נכנס למתחם המגודר מאבנים ומתחיל בקריאת קטעים מתוך המצהף קדוש המספרים על מעמד הר סיני ועשרת הדיברות ולאחר מכן קורא את פרשת הברכות והקללות בספר ויקרא.

(צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

  1. חג של היטהרות: בבוקר של חג הסיגד נהוג להתרחץ ולהיטהר בקרבת מקום להר בו חוגגים, ונהוג ללבוש בגדים לבנים. בנוסף, זהו יום של צום, צום של היטהרות להבדיל מצום של עינוי שלאחריו עורכים סעודה.
  2. ערך הקהילתיות של החג: הסיגד הוא יום של תפילה משותפת וצום, אשר מהווה מדרגה נוספת לחשבון הנפש הפרטי של יום הכיפורים. ביום הסיגד מתייחסים גם לחשבון הנפש הקהילתי, על ידי התקהלות המונית, הכרזה על חידוש הברית ותפילה משותפת להמשכיות האמונה וביאת הגאולה.
  3. חג רשמי בישראל: בשנת 2008 אושרה בכנסת הצעת חוק חג הסיגד, הקובע אותו כחג רשמי במדינת ישראל. ובפועל: קיום טקס ממלכתי שנתי לציון החג, לימוד על הסיגד והערכים המרכזיים שמעצבים אותו בבתי הספר, ומתן יום בחירה במשק שבו עובדים יכולים לקחת חופשה.
  4. סיגדיאדה: בכל שנה, מעבר לתפילות והעלייה ברגל להר, מתקיים 'אירוע הסיגדיאדה' – אירוע שבו משלבים את המסורת והתרבות האתיופית עם התרבות הישראלית. פסטיבל של אמנים, מאכלים ומופעים.
עוד באותו נושא

לכבוד חג הסיגד: מתכון לאינג'רה מושלמת

לסיום, גם השנה כדאי שכולנו נצום חצי יום לא על מנת לענות את נפשנו, אלא בכדי שנוכל להתנתק במעט מהשגרה ולפנות מקום וזמן לחשבון נפש חברתי פנימי ומהותי, נעיף מבט לעבר הגולה בה נאסרנו ועונינו במשך אלפי שנים  ונחדש את הברית האמונית והחברתית לקראת אתגרי השנים הבאות שבעזרת השם בסופם נחיה כאיש אחד בלב אחד בחברה בריאה ומתוקנת בארץ ציון ירושלים.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו