שלוש הקדמות קצרות ברשותכם:

ראשית כל, הכותרת מטעה מעט שכן ברי שלא אמנה כאן את כל החטאים כולם אלא אגע בעיקרי הדברים, מנקודת ראותי כמובן. שנית – אין להסיק מהאמור שאני תומך בבנט שקד ושותפיהם שעשו לדעתי ולדעת רבים מעשה נבלה של הולכת מצביעים שולל תוך הפרה בוטה של הבטחות שנתנו ערב הבחירות.

וההקדמה החשובה מכל – למרות העדפות פוליטיות, למרות נטיית לב, למרות אהדה או סלידה ברמה האישית (הכל לפי העניין) הכי חשוב בעיני הוא חיפוש האמת. זו האמת אין בלתה ומי שאוחז בה לאורך זמן נהנה מפירותיה המתוקים. כך גם ההיפך – מי שאוחז בשקר נסחף אל תהומות הבלבול והרמייה, אל נקיפות המצפון, אל העיוורון ולעבר אובדן כל ערך וכל מוסר. לפיכך, ארצה כאן לפרוש  ממעללי בנימין נתניהו בל יחשוב איש ש-באיש ימין ובצדיק יסוד עולם מדובר.

ודבר מה נוסף, אני משוכנע שגורמי השמאל ומערכת המשפט בראשם קמו על נתניהו כדי להעביר את שלטונו מן העולם, באופן לא דמוקרטי ובניגוד לרצון העם וכהווה ידוע, לרצון זה נודעת חשיבות בדמוקרטיה (ובמקומותינו – בתנאי שרצון העם תואם את ציפיות החונטה השלטת – השמאל הנ"ל…). למרות תפירת התיקים והרדיפה הקשה הזו לה אין תקדים נודעת לדעתי חשיבות לומר את שייאמר לקמן:

נתניהו מתחזה מזה שנים הרבה לאיש ימין. על פי רוב הרטוריקה מופלאה ומעוררת השראה אלא שאז באים המעשים המראים באופן חד וברור שהאיש אינו ראוי להיקרא מנהיג הימין. נתניהו הצביע בעבר בעד ה"התנתקות". נתניהו מסר חלקה הגדול של חברון לשלטון האויב הערבי. נתניהו הצהיר בנאום בר אילן על חזון שתי המדינות ומעולם לא חזר בו. נתניהו שחרר את אחמד יאסין ובכך הקים למעשה את החמאס. בעסקת שליט נתניהו שחרר למעלה מאלף מחבלים, רבים מהם עם דם על הידיים וחלק מהמשוחררים שבו ורצחו יהודים כשאחרים מלבים את אש הטרור הערבי.

פעילי חמאס בעזה חוגגים את יום השנה השמיני לעסקת שליט (צילום: חסן ג'די/ פלאש 90)

הלאה:

נתניהו הקפיא בנייה בהתיישבות. הקפאה קשה וכואבת לאורך זמן. הגיעו הדברים לידי כך שגם בירושלים מתקיימת מזה שנים ארוכות הקפאה קשה של בנייה, כזו המצרה את התפתחות העיר וביסוס מעמדה היהודי ביתר שאת. תחת שלטונו המתמשך של נתניהו ההתיישבות אמנם גדלה אלא שהפוטנציאל האדיר פוספס ותחת מיליון יהודים ואף למעלה מכך בישו"ב  (יהודה שומרון ובנימין) אנו מדשדשים אי שם מתחת לחמש מאות אלף כן ירבו.

נתניהו אפשר למערכת המשפט, למשפטנים וליועצים המשפטיים להגיע לרמה שליטה מוחלטת בכל הנעשה כאן. יסוד נפשי כנוע ופחדן לא אפשר לו לעשות רפורמות מהותיות, כאלה שתשמנה את המשפט במקומו הנכון ולא תאפשרנה לו להתחזות לריבון שעל פיו יישק דבר.

נתניהו המשיך למנות שופטים שמאלניים, ליברליים, פוסט מודרניים ואנטי יהודים לעליון, קיבע את כוחם ומעמדם של היועצים המשפטיים (גם בצה"ל!!) ולמעשה הפקיע מידי העם שהוא הריבון את  השמירה על האופי היהודי של המדינה, את חוסן הצבא, את המשך פיתוח וביסוס החלום הציוני וגם את הגשמה במלואו של חזון הנביאים.

נתניהו המשיך ואף חיזק את העדר המשילות. החל בהר הבית שהופקר באופן סופי לוואקף ולירדנים, דרך השתוללות הבנייה הלא חוקית של הערבים בכל רחבי ארצנו, עבור ברפיון כוחות הביטחון הממאנים לאכוף את החוק בארצנו, בעיקר ואולי רק כאשר מדובר בעבריינות של ערבים.

מהומות בהר הבית ארכיון (צילום: אחמד גרבלי/ פלאש 90)

בעליבותו נהג נתניהו איפה ואיפה בכל הקשור לשמירה על החוק וליישומו. וראה זה פלא – עם השמאל והערבים הקל ועם הימין החמיר. נתניהו הרס בלא להניד עפעף יישובים ומאחזים יהודיים ולעומת זה נהג סלחנות יתירה שלא לומר כניעה ביחס לבנייה לא חוקית ערבית בכל מקום ואתר. חאן אל אחמר הוא דוגמה מוכרת להכאיב אבל רבבות מבנים לא חוקיים עומדים על תילם, כאשר כנגד חלק נכבד מהם קיימים צווי הריסה חלוטים. בנגב, בגליל, בפאתי ירושלים, במרחבי שטחי "סי" – ניכרת טביעת האצבע הזו של מחדלי נתניהו.

שיתוף פעולה עם שונאי ישראל – אסון לאומי. אבל הצביעות זועקת לשמים

אי אפשר להתחמק מהאמת שתובא – נתניהו נושא באחריות לנגיסה מהותית ומסוכנת בהרתעה הישראלית. הוא זה שאפשר הפגזת העורף מעזה באלפי טילים, הוא זה העומד מאחורי המדיניות של הכלה והעדר תגובה ממשית (למעט טריליוני גרגירי חול שהועפו ממקום רבצם במרחבי השיגור בעזה אותם הפצצנו בנדיבות תוך בזבוז משאבים עצומים). נתניהו הרגיל אותנו, או לפחות ניסה להרגיל, להעדר תגובה שלא לדבר על העדר יוזמות התקפיות, לפחות בגזרת עזה.

נתניהו אפשר לפרקליטות הצבאית והאזרחית להשתלט על הצבא ויכולותיו. פקודות פתיחה באש מגבילות ומסרסות, אי מתן גיבוי ללוחמים, הפיכת כל ירי באויב למצריך חקירת מצ"ח – כל אלה מהחוליים הקשים באחריות להם הוא הנושא, בהיותו בראש המערכת במשך שנים ארוכות.

נעבור לרגע לפוליטיקה – כיום מככבים שופרי נתניהו בליכוד ובתקשורת בביקורת על הקמת ממשלה הנשענת על הערבים. ראשית אבהיר ששיתוף פעולה כזה עם שונאי ישראל המוסלמים הוא אסון לאומי, לא פחות. אלא שהצביעות הכרוכה בהצגת לפיד בנט ושות' כפושעים שהגו ויזמו את המהלך מדעתם בלבד זועקת לשמים.

מי אם לא נתניהו זרע את זרע הפורענות? הרי נתניהו הוא שהכשיר לראשונה את מחמוד עבאס אחריו חיזר בלהט ובתשוקה. נתניהו הוא זה שפתח במסע ביקורים בערים הערביות תוך הדגשת המחבר והמשותף. נתניהו הוא זה שכינה עצמו אבו-יאיר ונתניהו הוא זה שניהל משא ומתן והבטיח הבטחות לערבים ובלבד שיתמכו בו ובהמשך כהונתו. אלמלא בצלאל סמוטריץ שעמד בפרץ היינו היום עם ממשלה בראשות נתניהו ובה מככבים לאחר כבוד מנסור עבאס והתנועה האסלאמית.

למרות כל האמור לעיל בתחומים שונים (יחסי החוץ וכלכלה ) לנתניהו יש גם זכויות ועל כך לית מאן דפליג. אלא שכמוכח לעיל, הגדרתו כאיש ימין בוודאי חוטאת לאמת, ולא במעט.

 

בעז שפירא יליד תשי"ח נשוי ואב לחמישה. תושב קרית ארבע היא חברון