התחקיר על הנעשה בהנהלת בתי המשפט שפורסם בתוכנית 'זמן אמת' בכאן 11, הצליח להדיר שינה מעיניי. גם מי שעוסק תדיר בקלקולים של מערכת המשפט שלנו, מופתע בכל פעם שנחשף טפח ממחשכי ההתנהלות של אבירי הצדק הישראליים.

אצל חלקים מסוימים בחברה, המערכת הזו זוכה עדיין לאמון מוחלט, ליוקרה ולבכירות על פני כל מערכת ורשות אחרת בישראל. יותר מצה"ל וכוחות הביטחון ובוודאי שהרבה יותר מהמערכת הפוליטית. זאת בניגוד מוחלט כמובן למדדי אמון הציבור הרחב.

אותם חלקים, שניתן לאפיינם כאליטות הישנות בישראל, השולטות בתקשורת וקולם נשמע ברמה, תמיד יבקשו להתהדר בחברות של שופט עליון בכל ועדה או בכל גוף ציבורי ותמיד ישתיקו ויבטלו כל בדל ביקורת או חשד, כלפי בעל משרה במערכת המשפט. מבחינתם, היחס שצריך להיות לפרקליטים, יועצים משפטיים ושופטים, צריך להיות זהה ליחס אותו נותן הציבור החרדי לגדולי הרבנים.

צפו בתחקיר זמן אמת:

בתוכם יש גם פוליטיקאים, נבחרי ציבור, שאת כוחם ובחירתם הקנה להם קהל גדול שהלך להצביע עבורם בבחירות דמוקרטיות. גם הם מזלזלים במעמדם, בכנסת שבה הם יושבים או בממשלה שבה הם חברים. גם הם לעולם יחשדו בכל פוליטיקאי ויעדיפו להתערטל מהסמכויות שהציבור מקנה להם ולהעביר אותם לשופטים וליועצים משפטיים.

על הרקע הזה נולדה גם הצעת החוק שמקדם שר המשפטים, המבקשת לאסור על מי שהוגשו נגדו כתבי אישום להרכיב את הממשלה ולעמוד בראשה. את זכות הבחירה של הציבור הוא מעדיף להעביר ליועץ המשפטי שבידו תהיה היכולת להגיש כתב אישום נגד נבחר ציבור ולסכל את האפשרות שיעמוד בראשות הממשלה, גם אם העם הצביע עבורו.

תחקירים מהסוג שהוקרן השבוע או תחקיריו של קלמן ליבסקינד בנוגע לניגודי עניינים של שופטים, לא באמת מצליחים לתפוס את מרכז השיח הציבורי לאורך זמן ואין להם השלכות מעשיות. מדוע? כי התקשורת ברובה מעדיפה להתעלם מהם ולא לעשות להם 'פולו אפים' וגם נבחרי הציבור מעדיפים להדיר רגליהם מהעיסוק בזה. חלקם בגלל מעמד 'האלים' שהם נותנים לאנשי מערכת המשפט וחלקם בשל פחד ממשי שיבולע להם ומישהו במערכת יחליט לנקום בהם.

במהלך התחקיר רואיין עו"ד אביגדור פלדמן, שידוע לכל באיזה צד של המפה הפוליטית הוא מונח. אך האמירות שלו בגנות המערכת היו חדות וברורות והעצימו את תחושת הפחד שעלתה מהתחקיר. הוא אמר לאבי עמית שערך את התחקיר, שמהחומרים ששודרו עולה תמונה שזו מערכת מושחתת שבה כל אחד מגן על האחר. לדבריו יש למערכת המשפט כוח לפגוע באנשים על ידי שיתוף פעולה בין הפרקליטות למשטרה ולשופטים. הוא אומר בעצמו שהיה חושש מ"להתחיל איתם".

רבות עולה השאלה מה המוטיבציה של מערכת המשפט לפעול בדרכים עקלקלות. גורמי ימין נוטים ליחס לה 'שמאלנות' וסדר יום ליברלי עד פרוגרסיבי. אין ספק שלעיתים זה נכון. השדרה הבסיסית של אנשי המערכת מאז קום המדינה, הורכבה על ידי אנשי שמאל שלא טרחו להסתיר את עמדותיהם. אבל הימצאותם של חובשי כיפה, ימניים במקורם, בעמדות מפתח בשנים האחרונות (מנדלבליט, אלשיך ועוד) פגעה בטענה לגבי אג'נדת שמאל בכל הנוגע לתיקי נתניהו.

מהתחקיר וממקרים נוספים ניתן לראות כי המוטיבציה המרכזית של המערכת היא לשמור על עצמה ועל חבריה. כך הרשו לעצמם מנהל בתי המשפט (השופט הדתי שפיצר) והיועץ המשפטי, לחשוף פרטי תיקים כדי לפגוע במבקרי המערכת (האלוף במיל. איילנד ועו"ד אלוני סדובניק, לא בדיוק אנשי ימין).

לפני כשנה נשאל שר המשפטים לשעבר חיים רמון שאלה דומה- מדוע מערכת המשפט פועלת כפי שהיא פועלת, האם זו אג'נדה או תאוות כוח? הוא טוען שזה שילוב של תפיסת עולם וכוחנות. אנשי המערכת סבורים ש"הציבור הנאור" והפקידות הם אלה שצריכים לקבוע. תפיסת העולם הזו היא שמנחה אותם בניסיונות לצבור עוד ועוד כוח על חשבון נבחרי הציבור ומשם קצרה הדרך לביצוע מתוך הצדקה פנימית של פעולות שאינן על פי החוק וכללי המנהל התקין.

כדי להיאבק בכך, על הציבור ועל נבחריו למוטט קודם כל את התפיסה המעוותת הנותנת בכורה לאנשי מערכת המשפט ומוכנה להפקיד בידם את כל עקרונות הדמוקרטיה מתוך אמון עיוור. רק לאחר שזה יקרה, ניתן יהיה להתחיל ולבצע פעולות משמעותיות שיובילו לתיקון.

 

שלומי פרץ הוא מנהל הפעילות התנועה למשילות ודמוקרטיה