מבקר המדינה הגיש היום את הדו"ח על "פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים", כשהוא מציין ליקויים בפעילות הממשלה, אך כהרגלו גם נקודות חוזק.

הדו"ח נמסר ליו"ר הכנסת מיקי לוי שאמר: "זהו דו"ח שמסתכל לאמת בעיניים, וקובע באופן חד משמעי: מדינת ישראל לא פעלה עד היום באופן מספק כדי להתמודד עם האתגר שמשבר האקלים מציב בפנינו. משבר האקלים אינו רק תחזית אפוקליפטית כי אם מציאות המשפיעה על חיינו כאן ועכשיו. בתחילת השבוע שבתי מאתונה, שם נערך כנס יושבי ראש פרלמנטים באירופה, וסוגיית משבר האקלים עלתה שם בכל הפגישות. כולם מבינים את הדחיפות לפעול באופן אפקטיבי, חד ומהיר".

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן (אוליביה פיטוסי/פלאש90)

ליקויים שמצא המבקר

הפליטות לנפש בישראל גבוהות בהשוואה למדינות אחרות: מגמת הפליטות לנפש נמצאת בעיקרה במגמת ירידה (ירידה לא רציפה מכ-10.7 טונות CO2eq לנפש בשנת 2000 לכ-8.8 טונות CO2eq לנפש בשנת 2018). אולם בהשוואה ל-29 מדינות ה-OECD שנסקרו, ישראל דורגה בשנת 2016 עשירית (בשליש העליון) ברשימת המדינות עם שיעור הפליטות הכי גבוה לנפש. ערכי הפליטה לקמ"ר הגבוהים יחסית של ישראל (3.6 טונה לקמ"ר נכון לשנת 2018), בשילוב עם היותה מדינת בעלת אוכלוסייה המונה כ-9.3 מיליון איש, מביאים לכך שישראל פולטת גזי חממה בהיקף דומה למדינה בגודל בינוני.

כשלים נוספים הן באי עמידה ביעדים שהציבה המדינה בנושאי צמצום השימוש באנרגיה מזהמת:

יעד צמצום הנסועה הפרטית ב-20%: הנסועה הפרטית עלתה מ-42 מיליארד ק"מ בשנת 2015 לכ-50 מיליארד ק"מ בשנת 2019. לפי דוח המעקב השנתי של המשרד להג"ס ממאי 2021 "הממשלה אינה צפויה לעמוד ביעד לסקטור התחבורה של צמצום נסועה פרטית". כמו כן משרד התחבורה לא הכין תוכנית פרטנית לצמצום הנסועה הפרטית כנדרש החלטת ממשלה 1403 משנת 2016 בעניין.

יעד התייעלות של 20% באנרגיה: ישראל לא עמדה ביעדים שקבעה לעצמה לשנת 2020, ובפועל ההתייעלות האנרגטית הייתה כ-62% פחות מהיעד שנקבע. כמו כן מתוך 800 מיליון ש"ח שהוקצו בהחלטות הממשלה לטובת הפחתת פליטות גז"ח באמצעות התייעלות, לא נוצלו 500 מיליון ש"ח לפחות.

יעד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות: ישראל לא עמדה ביעד של 10% שקבעה לעצמה לשנת 2020 (בפועל – שיעור של 35% – 40% פחות מהיעד שנקבע), וההתקדמות להשגת יעד של 17% אנרגיות מתחדשות לשנת 2030 מועטה (ובפרט למול היעד המתהווה של 30%), והגיעה נכון לסוף שנת 2020 ל-6.1% בלבד.

 

נקודה טובה מצא המבקר במעבר מייצור חשמל מפחם, לתחנות כוח מופעלות גז:

הפחתת ייצור חשמל מפחם: משנת 2012 עבר סקטור ייצור האנרגייה בישראל מייצור חשמל מוטה פחם לייצור מופחת פחם ומוטה גז (כמקור עיקרי) – משנת 2012 עד שנת 2018 חלה ירידה בשימוש בפחם לייצור חשמל בשיעור של 29%, ובשנים 2018 עד 2020 הייתה ירידה של עוד 4%. הדבר הביא לירידה בפליטות מזהמים לאוויר ולירידה מסוימת בפליטות פחמן. הפחתה זו היא הגורם העיקרי להפחתת פליטות CO2 לנפש. המשך יישום מדיניות זו תוביל להפחתה מוערכת של כ-9 מיליון טונות גז"ח עד לשנת 2025 ושל כ-17 מיליון טונות גז"ח עד לשנת 2030.