"אנחנו נחזור מהר ונתקן. זה יכול להיות עוד שבועיים או עוד 3 וחצי שנים", אמר היום (חמישי) יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו. רק אתמול בליכוד חגגו לו יום הולדת קיסרי, שם הוא כונה "ראש הממשלה", בלי התוספת לשעבר.

הדברים לא מגיעים סתם. אם זה היה מובן מאליו לא היה צריך להכריז על זה ככה. מספר אירועים התרחשו השבוע והם האירו זרקור על ההתפתחויות הפוליטיות הצפויות לנו.

בעוד נתניהו ותומכיו חוגגים, בצד השני גדעון סער המשיך בשעטה שלו לחסום את אותו נתניהו מלחזור לשלטון. דוד ביטן בראיון שהעניק לרדיו 103FM האשים כי אדלשטיין וגדעון סער מתואמים בכוונתם להזיז את נתניהו מראשות הליכוד.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נתניהו נגד הממשלה (קרדיט: שרון אלון פתרונות צילום ושידור)

ביטן קשר בין תזכיר החוק שפרסם שר המשפטים – לפיו מי שיש כנגדו כתב אישום לא יוכל להרכיב ממשלה, ובין ההכרזה של אדלשטיין כי יתמודד מול נתניהו. "התיאום הוא בעיתוי, הרי מה הטענה של אדלשטיין? שהוא (נתניהו) לא יכול להרכיב ממשלה. תוך שבוע-שבועיים יצא תזכיר החוק. העיתוי ברור לגמרי", אמר ביטן.

הדברים מצטרפים לפרסום של כתבנו אמיר אטינגר לפיהם ראש לשכתו של סער, מוטי ברונשטיין נשמע אומר בשיחה סגורה: "לסער לא נוח בממשלה הזאת, אבל כל עוד הליכוד לא יעיף את ביבי סער יישאר, ברגע שביבי ילך סער יעשה הכל כדי להחליף ממשלה בתוך הכנסת".

ברונשטיין מכחיש את הפרסום וגדעון סער אמר אתמול כי אדלשטיין לא היה מתואם איתו. "אדלשטיין לא היה מתואם איתי, אלו דברים חסרי בסיס. זה מה שקורה לכל מי שבליכוד ואומר 'אני רוצה להתמודד'", אמר במהדורת חדשות 12.

קרובים אך רחוקים, אדלשטיין ונתניהו אתמול במילאה (צילום: דוברות הכנסת)

אבל, אין זה סוד שאנשי הימין בממשלה הזו כמהים להכרה וחבירה לבסיס האם שלהם. לא רק ברמה הצינית הפוליטית אלא גם ברמה המהותית. איילת שקד לא מפסיקה לתחזק קשרים ואמירות הנוגעות לבייס הימני, על אף הזעם הרב כנגדה. וגם סער ובנט מבינים שנתניהו כרגע השסתום בינם ובין ציבור בוחרים גדול.

הדבר שמתגלה כאן, אבל כלל לא מפתיע; התחרות מי יגיע לחיק הימין יותר מהר. גדעון סער מכוון לראשות הממשלה, גם איילת שקד. נפתלי בנט הרוויח את התפקיד, אבל אין חשש שימאס לו והוא יעשה הכל כדי להישאר שם גם בעתיד.

לבנט לשקד ולסער אין תוחלת בגוש המרכז שמאל. אלא אם יפשטו לחלוטין את עורם, וזה, על אף כל מה שנאמר עליהם, הם לא עשו ונראה שהם גם לא מתכוונים לעשות. הגחמה שלהם היא לאחר עידן נתניהו להרחיב את הבסיס הלאומי שיכנו אותו בוודאי: "הממלכתי".

בין בנט לסער

סער נשאר עד עתה בצד. את האש העיקרית חטף בנט בהקמת הממשלה, והוא כמו מחבת טפלון, יצא בלי שידבקו אליו מעשי נוכלות או רמאות. צריך לזכור שהוא מראש הודיע שלא יישב עם נתניהו לפני הבחירות, ואילו בנט רץ לערוץ 20 כאחוז תזזית והדבר לא נמחק לו עם הרכבת הממשלה. ובכל זאת, בכל המהלך סער נשאר בצל, נותן לבנט לרמוס בעבורו את הדרך.

חוגגים לנתניהו יום הולדת בכנסת (צילום: דוברות הליכוד)

גם בליכוד, היורשים הפוטנציאלים, ברקת וישראל כ"ץ, גלעד ארדן ממרחק ויוסי כהן מצינונו, נותנים ליולי אדלשטיין לרוץ חלוץ בדרך, כדי שעל גופתו הפוליטית המרוטשת הם ידרכו בדרך לכס השלטון.

ההכנות לירושת נתניהו התחילו לא מהיום והוא בינתיים נשאר איתן, נותן לפוליטיקאים השאפתנים להזיע ולהתבשל במיץ של עצמם. חלקם נשרו מהמרוץ, תיזכרו למשל במשה כחלון. בנט הצליח להקים ממשלה בלעדיו, אך נתניהו וחבריו מזכירים השכם והערב כי היא אינה לגיטימית ובכך משדרים מסר שאוטוטו הוא שב כמו גדול.

לסער כאמור תכנית אחרת, הוא מתכונן להצר את צעדי נתניהו בעזרת חקיקה ולהפעיל כוחות רדומים בליכוד ובאופוזיציה שיבינו שהחזרה לשם קשה יותר עד בלתי אפשרית. הוא זורע ושותל מהמורות. אחר כך יחבור לליכוד ויגיד הנני כאן, כמו ציפורים שרות. לא תיפלו מהכיסא, שאם וכאשר יחוקק החוק נגד נתניהו, פתאום יקומו אנשים נוספים ויגידו שלהחזיר את נתניהו כבר מסובך יותר.

סער ובנט במליאה (צילום: אולביה פיטוסי/ פלאש 90)

האיבה לסער בליכוד ובמחנה הימין היא פחותה. בנט סופג הרבה יותר אש וגופרית אמוציונליים. במקרה הזה, אלו החוזקות והחולשות של שניהם. סער לא מייצר כמויות כאלו של אמוציות, בגלל המראה האפרפר, פקיד שומה משהו, כפי שבארץ נהדרת היטיבו לעשות את דמותו. בנט יותר רגשי, להוט, מציף רגשות ואמוציות ולכן זו להט חרב מתהפכת. מצד אחד הוא אבן שואבת לתסכולים, מן הצד השני זו יכולה להיות משאבת אהדה ציבורית בעתיד.

בנט ידע כבר רכבת הרים של נסיקה ודעיכה בחייו הפוליטיים. הוא אפילו היה כבר מחוץ למגרש וקם לחיים כמו דמות מצוירת מה-'לוני טונס'.

כרגע גם מפת המנדטים בסקרים נראית כך. בסקרים האחרונים בנט מקבל בין 8 ל-7 מנדטים במקרים הטובים ובכמה מהם ירד אפילו ל-5 ו-4 מנדטים, ואילו סער לא מטפס מעל אחוז החסימה. ביריבות בניהם לפני מערכת הבחירות, מתי שבתקווה חדשה החלו לתקוף את בנט ובנט השיב בארטילריה משלו – הם ספגו מפלה בדרבי הזה והרימו דגל לבן.

בסוף בפוליטיקה מתקיים הכלל היריב של יריבי הוא ידידי. וזה גם מה שצפוי לנו לאחר משוכת התקציב.