מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת חוק ההתיישנות  – של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. 22 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת חוקה להמשך הכנתה.

ההצעות לשינוי

מוצע לשנות את ההסדר הקיים בדבר הארכת תקופת התיישנות בתביעות בשל תקיפה מינית והתעללות, כך שהתקופה לא תקוצר במקרה והנפגע הינו קטין, אף אם הוגש כתב אישום נגד מבצע התקיפה ואף אם ניתן פסק דין חלוט בהליך הפלילי באותו עניין.

הדברים מקבלים תוקף כאשר הנפגע הוא קטין. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בדברי ההסבר נכתב: "ניסיון החיים מלמד כי פעמים רבות חשיפת דבר הפגיעה וההליך הפלילי המתנהל בעקבותיה אינם בהכרח נובעים ממוכנותו של נפגע העבירה, מבשלותו, מבחירתו ומרצונו. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בנפגע עבירה שהינו קטין ואשר חלה לגביו חובת דיווח וכך פעמים רבות הוא מוצא עצמו, בעל כורחו, מהווה עד מפתח בתיק פלילי".

עוד הוסיפו כי "במצב דברים זה דרישת החוק לפיה תוך שנה מסיום ההליך הפלילי עליו ליזום תובענה אזרחית מביאה לתוצאה בלתי סבירה, לפיה נפגע אשר לא התנהל בעניינו הליך פלילי (תהא הסיבה אשר תהא) נהנה ממלוא התקופה עד למועד ההתיישנות, בעוד שאצל נפגע אשר הוגש בעניינו כתב אישום (כאמור, לעיתים מבלי שהיה מוכן ובשל לכך), נקצבת תקופת ההתיישנות לשנה."

ח"כ שיר סגמן, מגישת החוק אמרה: "אם אותו הילד לא יגיש באותה שנה תביעת אזרחית לא רק שהצדק לא יוכל לפעול בשלמותו, אלא גם בהנחה שהנפגע לא הגיע ממשפחה אמידה אותו הילד לא יוכל להשתקם ולא יוכל לקבל את המשאבים הנדרשים לטיפול ולשיקום. החוק שאני מביאה היום בפניכם בא לפתור את הבעיה הזו. החוק יבטל את שאלת את שעון העצר שעומד מעל ראשם של אותם ילדים נפגעים ויאפשר להם לפעול בזמן הנכון להם".

ח"כ סגמן (צילום: נועם ריבקין פנטון\פלאש90)

עוד אושר: אחריות הפגיעה תוטל גם על מוסדות

חוק נוסף שאושר היום הוא של חברת הכנסת מיכל רוזין, אליה הוצמדה הצעה דומה של ח"כ עאידה תומא סלימאן. 33 תמכו ללא מתנגדים והצעת החוק תועבר לוועדת חוקה להמשך הכנתה.

בחק שאושר, מוצע להחיל את תקופת ההתיישנות המלאה בתובענות אזרחיות בגין עבירות מין שבוצעו בקטינים, גם על תובענות המוגשות כלפי נתבעים שאינם הפוגע, בשל אי מניעת הפגיעה המינית.

רוזין (צילום: דוברות הכנסת)

בדברי ההסבר נכתב: "במקרים רבים הנפגע אינו יכול לתבוע ישירות את מי שפגע בו מינית בשל סיבות שונות. לעיתים ראוי כי האחריות הכבדה על הפגיעה המינית תוטל בין השאר על מוסדות בהם נפגעו חניכים מינית או על בני משפחה שידעו על הפגיעה המינית ולא עשו דבר".

לאפשר לנפגעי העבירה להשיג להם צדק אישי

"יש להיזהר מלסגור את דלתות בית המשפט בפני אדם הטוען לזכות, בייחוד כאשר האדם שנפגע, קורבן התקיפה המינית, ממשיך וסובל גם בהווה", הוסיפו. "יש אינטרס חברתי מובהק לאפשר לנפגעי עבירות המין לתבוע גורמים נוספים בסביבה שהתירה את הפגיעה המינית ולהיפרע מהם באופן אישי, על מנת להעביר את האחריות לשיקומם אל המעוולים, בני משפחתם ומנהלי המוסדות. בנוסף יש לאפשר לנפגעי העבירה להשיג להם צדק אישי, בהליך משפטי העשוי לעזור להחלמתם, להשבת השליטה שנגזלה בתקיפה המינית עצמה לחייהם וקבלת פיצוי על נזקיהם."

מלניק ז"ל (באדיבות המשפחה)

ח"כ רוזין: "היינו כולנו עדים לרצח המזעזע של ליטל יעל מלניק שנרצחה ע"י אח במוסד פסיכיאטרי שהיה אמון על הטיפול בה. המוסד שבו שהתה, לא שמר עליה ולא הגן עליה למרות התלונות. פעמים רבות ילדים חושפים את האמת בפני הגורמים במוסד ואותם גורמים לא עושים עם זה דבר. אם אותם גורמים ידעו שהם חשופים לתביעה הם יתייחסו לכך בצורה אחרת."