עדויות נפגעי אלימות מינית בכנסת: 'רצחו לי את הנפש'

הכנסת ציינה את יום המלחמה באלימות מינית, במטרה לשים את הנושא במקום הראוי לו: בראש סדר העדיפויות הלאומי, וזאת על ידי הצפת הנושא הקשה גם בדיוני הכנסת.

במהלך היום הגיעו נפגעות ונפגעי אלימות מינית להעיד בפני חברי הכנסת על הפגיעה עצמה אך לא פחות מכך – היחס של רשויות המדינה בכל הנוגע לטיפול באותם קורבנות והיחס המקל כלפי העבריינים.

בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי עלתה ג', תחת שם בדוי וללא חשיפת זהותה או תמונתה והעידה על היחס של בתי המשפט והמשטרה.

"אני פה היום שש שנים אחרי, אני בת 25, ואני עדיין בגיהנום ההליך הפלילי, מחכה לדיון בערעורו לעליון. על דוכן העדים, נפשי וגופי היה הפקר. הוא יושב מולי, ואשתו מלטפת את ראשו בזמן שאני מתארת איך אנס אותי. מרחב האיפשור היה אינסופי, לא היה כל גבול או התנגדות משום צד שהוא לרמיסתי המוחלטת על דוכן העדים. שם, על הדוכן, איבדתי לחלוטין את תמימותי שעוד נותרה לאחר האונס."

"הטראומה ההתחלתית לא משתווה לטראומה הכבדה שאותו מרחב אפשור גרם לה. השופטים לא הצילו אותי, הסנגור התעמר בי בלשון המעטה וחוקי בית המשפט, מוסר או אתיקה, כאילו לא היו קיימים, אבל בתהום הזו המשכתי להיות העדה הטובה".

עוד באותו נושא

מזעזע: צעיר תקף באלימות נערה שסרבה לחיזוריו | צפו:

14:56 | חדשות סרוגים

1

0

😀 👏

"היה קשה להוכיח שהוא ידע שאנס"

בפני ועדת ביטחון פנים עלתה בפנים גלויות דנה והעידה בדמעות את מסכת הייסורים שעברה עליה: "הציעו לי לא להתלונן, כי לרוב האנס משתחרר, אבל המחשבה שהאנס עדיין חופשי הייתה בלתי נסבלת. הרגשתי שזו אחריות שלי להתלונן, על מנת שהוא לא ימשיך להסתובב ברחובות ולאנוס שוב. עברתי משהו שחוקרת המשטרה כינתה 'אונס קשה'. לא משהו שמתפלק בטעות."

"לאחר התלונה, העדות והחקירה המשטרה המליצה על כתב אישום, אבל הפרקליטות סגרה את התיק. אמרו שהוא היה שיכור ויהיה קשה להוכיח שהוא ידע שאנס. פניתי לפרקליטות, שהפנו אותי למשטרה, שהחזירו לפרקליטות. ברוב ייאושי פניתי למי שהייתה שרת המשפטים אז, איילת שקד, שדרשה שישלחו לה את סיכום התיק. רק בזכותה קיבלתי מכתב סגירה רשמי. הביטחון שלנו זה אחריות שלכם. כמה מאסות של עברייני מין, במקום לסלק אותם מהרחובות, המדינה משחררת".

לפי נתונים שנחשפו בוועדה רק ב-16% ממקרי העבירות המיניות מוגשים כתבי אישום, ומתוכם, 74% נסגרים עם הסדר טיעון.

"למה זה מגיע לי?"

בוועדה לזכויות הילד הגיע אפרים הרו שדיבר על האירועים שנאלץ לעבור: "הייתי שוכב על הרצפה, מסתכל לשמיים וצועק למה זה מגיע לי, למה הבן אדם הזה שוכב עליי ועושה את מה שבא לו והורג לי את הנפש יום יום".

הוא סיפר הפגיעה המינית שעבר בילדותו: "מגיע לבית ועובר התעללות מינית, הייתי הולך לעוד בית והייתי עובר עוד התעללות, יותר קשה מאונס".

היום היה ביוזמה משותפת של הלובי למלחמה באלימות מינית יחד עם יו״ר הקואליציה ויו״ר ועדת הבריאות, ח״כ עידית סילמן (ימינה), וח"כ מוסי רז (מרצ) וכלל דיונים בוועדות וכנס באודטוריום של הכנסת בהנחיית גל גברעם.

סילמן אמרה בכנס "גוף ראשון": "במשך עשרות שנים צבענו את הקורבנות המבוהלים והפצועים בריבועי טישטוש ורישות קול, צקצקנו וחיפשנו מניעים נסתרים לכל תלונה, שפטנו את הקורבן ופעמים רבות לא את התוקף. הקהנו את ליבנו, הסברנו לעצמנו איך זה רחוק מאיתנו, שיקרנו לעצמנו שזה קורה רק אצל אחרים ששונים מאיתנו בתרבות, בהשכלה, באורחות החיים."

"היום הזה, כמו גם מהלכים רבים שהכנסת הזו מבקשת לקדם – מבקש לעשות שינוי."

"אנו כאן כדי לשמוע ולפעול. לפעול למען צמצום חברתי של התופעה, להחמיר את הענישה, לשמר את העדויות והראיות, להגביר שירותים נדרשים לנפגעים, לאתר בזמן את הנפגע או הנפגע העתידי, ולספק מערכות משקמות למשפחות ובודדים במעגלים התומכים לנפגע. בחקיקה או בתקציב."