אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

שנה למהפך: עיתונאי המגזר מחלקים ציונים לבית היהודי

שנה למהפך של בנט במפלגת הבית היהודי , שלושה עיתונאים המסקרים את המגזר וסביבו בכלי התקשורת הגדולים במדינה מספרים על רגעי השיא והשפל בקדנציה עד עכשיו. מי הפתיע? מה יכול להחשב ככשלון? והאם יש הצלחות?

שנה למהפך: עיתונאי המגזר מחלקים ציונים לבית היהודי
  יש עוד עבודה. בנט (פלאש90)

יש עוד עבודה

כתב הדתות של העיתון ישראל היום יהודה שלזינגר אומר כי בנט פועל היטב, אך עדיין חסרים השגים משמעותיים.

הח"כ הבולט הוא נפתלי בנט שמשאיר את הבית (היהודי) על תילו למרות רעידות אדמה מתמשכות בשלל נושאים. בנט מתמרן היטב  בין רצונם של האולטרא-ימניים (בניית יחידות דיור) לימין המתון (מו"מ מדיני שקט בין ישראל לפלשתינים ושחרור מחבלים). מתמרן היטב בקשר עם הציבור החרדי- הרצון לגייס את החרדים (איילת שקד) לניסיונות להתחנף אליהם (אורי אריאל ושכירת משרד יח"צ לציבור החרדי) והפך גם לפקטור בכל מה שקשור לעולם הכלכלה והמסחר.

מי אכזב ומי הפתיע: שנה לפריימריז בבית היהודי – גיליון הציונים של הח"כים

יחד עם זאת, הבית היהודי לא הביאה שום הישג ממשי לציבור בוחריה בשני תחומים חשובים- הדת והחינוך.

לא מונה רב ציוני דתי בשום מקום משמעותי כמו ירושלים או חיפה אלא ההיפך רבני הציונות הדתית נתקלים בקשיים מול החרדים שהקשיחו עמדות נגדם על רקע הקרע בין שני הציבורים. אין אפילו חוק משמעותי אחד שהמפלגה יכולה לזקוף לזכותה- אפילו פתיחת אזורי רישום נישואין (חוק צהר) שעבר הוא לא אנשי המפלגה ורבני תקומה אף ניסו לבלום אותו. וזאת מבלי להזכיר את התבוסה ברבנות הראשית.

במערכת החינוך הישראלית לא ניכרים שינוים בתכנים, בחיזוק הזיקה ליהדות והמסורת למרות שלמפלגה יש סגן שר במשרד החינוך. מעבר לכך נושא שכר הלימוד בישיבות התיכוניות- ציפור נפשם של ההורים הדתיים הלאומיים נשאר גבוה להחריד.

יש עוד עבודה.

המפתיעה: אורית סטרוק

כתב 'הארץ' לענייני התיישבות חיים לוינסון מוצא ח"כית אחת מפתיעה ושלושה שמחפשים את עצמם.

אורית סטרוק, נכנסה על טיקט מסויים של קידום חברון וקידום ההתיישבות וטיפול בנושאי האלימות של המשטרה כלפי מתנחלים. אמנם היא לא הגיעה עדיין לתוצאות אבל עצם העמידה על העקרונות הינה דבר חשוב וראוי. היא העלתה את הנושאים הללו על סדר היום הציבורי. היא לא מתלהמת ויודעת שמבחינתה זה מסע ארוך ומחכה להוצאות.

צריך להפריד בין נפתלי בנט למפלגה. נפתלי בקרב צעירים הוא מותג פוליטי חזק מאוד ומצליח. האם הוא יצליח לרכב על גל ההצלחה עד הבחירות הבאות הבאות ימים יגידו. העסקנים ואנשי המנגנון לא הכי אוהבים אותו ומחכים לו בפינה ליום שיתחיל לרדת בסקרים.

זה לא סוד שנפתלי מכוון להיות ראש הממשלה ולכן מנסה לצאת מהגבולות של הציונות הדתית אפילו במובן של אובדן הציבור החרד"לי והדרך המרכזית שלו לעשות זאת זה לפעול להורדת יעוקר המחיה שיוכל לבוא לציבור בבחירות הבאות ולומר אני נפתלי בנט סייעתי לכלל האוכלוסיה. מוקדם עדיין לשפוט אם הוא הצליח או לא וכך גם לגבי המפלגה.

במפלגה עצמה אני סבור כי יש מידי הרבה חברי כנסת שמחפשים את עצמם, למשל מוטי יוגב או יוני שטבון, או זבולון כלפא ושולי מועלם שעדיין לא הבינו איך מקבלים דברים בפרלמנט.

העזו לתקוף את החרדים

עקיבא נוביק עיתונאי ידיעות אחרונות המסקר את החרדים ואת ההתיישבות מעדיף להתרכז ברגעים הגדולים ולא לגופם של אישים: רגע השיא של הבית היהודי בשנה האחרונה: הרב אלי בן דהן מגן על כבודו של רב דתי-לאומי מעל בימת הכנסת. "של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על הרב מרדכי אליהו" צעק בן דהן על משה גפני, שהכריז כהרגלו שהבית היהודי אינו יהודי.

היה זה מקרה נדיר שבו ח"כ שאינו אורי אורבך התגבר על רגשי הנחיתות והעז לתקוף את הח"כים החרדים. בן דהן עצמו עבר בשנה האחרונה שורת השפלות- אולם שלם שתק כשהרב שלום כהן מש"ס השווה אותו לסיר לילה בהכתרת הרב הראשי, ומשפחת יוסף שתקה כשבן דהן הגיע לנחם אותה והותקף מילולית מחוץ לאוהל.

הבית היהודי נקרע בכנסת הזו בין תחושת שותפות עם העולם הציוני-חילוני, למול אהבה גדולה (מתובלת ברגשי נחיתות עמוקים) לעולם החרדי. הרגע שבו הכריז בן דהן, בתרגום חופשי, "אתם לא יותר דתיים ממני", הוא רגע שהבית היהודי יכול להתגאות בו.

 וזה מוביל אותנו לרגע השפל של המפלגה. או ליתר דיוק, שרשרת רגעים. זה התחיל כשקבוצת ח"כים בראשות אורי אריאל החליטו לסכל את בחירת הרב דוד סתיו כרב ראשי (כשבאופק לא נראתה אלטרנטיבה ציונית אמיתית). אריאל אפילו עמד ליד הקלפי ושכנע אנשים להצביע למועמד חסר סיכוי, העיקר שלא ייבחר רב מתון כמו סתיו.

ההמשך הוא הצבעה רציפה של השר אריאל נגד ניסיונות של מפלגתו לשנות את עולם שירותי הדת. ספק אם זהו רצונם של מרבית מצביעי הבית היהודי, אך אריאל לא משתייך לבית היהודי עצמו אלא למפלגת תקומה התורנית יותר, ומשכך הוא מחויב למועצת רבני תקומה, או בשמה הפחות רשמי- הרב דב ליאור.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
9 תגובות - 9 דיונים מיין לפי
1
שונאים של הרב ליאור - מספיק חלאס, תפיסקו להסית נגדו
דוד | 24-11-2013 16:21
האתר היחידי שאוכל את החרדל"ים חי בלי מלח, ואחרי זה מתפלאים שלא סובלים את הלייט
2
--->>> מי הוא זה ?
>>> תפסיק -> ללכלך ! | 24-11-2013 17:12
>>> תפסיק -> ללכלך ! "שלא סובלים את הלייט" - ומי הוא זה ? אך ורק *אתה בלבד ! אתה שונא דת, יהדות וכל הקדוש בעם ישראל ! *מקטרג, *מלכלך ונלחם ימם ולילה ! אתה >****מתחזה לכל מיני דמויות ומלכלך >כל היוםבכול יום ויום ! < לך תחזור למדבר מאפו שבאתה !
3
מה זה? כתבה חלקית?
אבירם. | 24-11-2013 17:14
נראה שסיימת בלי שום קשר, איפה הסיכום? איפה התוכן? ממש כתבה חסרת פואנטה
4
{חרדי-ליהדותו} {סרוג-לפשרנותו}כולם יודעים מה מסמלת כיפה
RAFI | 24-11-2013 17:24
5
גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת - >>> מִתּוֹרָתֶךָ !
גַּל עֵינַי ! | 24-11-2013 19:18
גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת - >>> מִתּוֹרָתֶךָ -- >>> להבדיל מאוד "מציונותיך" !!!
6
יש למעשה שלושה שפועלים
James | 24-11-2013 22:59
היטב איילת שקד בנט ואורי אורבך
7
לזכור אורבך דירג נמוך בפרימריז,למה ממשיכים לפמפם אותו?
שוקי | 25-11-2013 10:12
גם בעיתון מטעם 'מצב רוח' הציגו סקר שהרוב מרוצים מהדרך של בנט ואורבךץ באמת?
8
מה זה? קטוע באמצע?
דויד | 25-11-2013 11:33
בלי סיכום? בלי פתיחה? שלא לדבר על זה שמתוך 12 ח"כים לא כיסתם את רובם. שום מילה על איילת שקד? היא הח"כית הכי פעילה שם!
9
הרב סתו לא היה מעמד רצוי לכולם ולכן היה צריך להחליפו.
מאירה | 25-11-2013 20:33
הוא בטח לא הסכים להתפנות ולאחרים לא היה נעים לפנות ידיד בכוח ממעמדו וממועמדותו... אז כולם אותו דבר ,ומה זה משנה לאו או סתו?שניהם נראה שהתענינו יותר בצד המשרתי (והמשכורתי) ,לפחות הרב הספרדי ת"ח רציני אמיתי .כמו תמיד ,ולצערי.